אבא , ה' , אלוקים , היושב במרומים .
יש אצלי המון כאב בלב , עמוק בתוך הלב  שוכן עצב ענק ואיתו ייאוש גדול . אני מרגיש שאת החיים שנתת לי במתנה הרסתי .        ובכלל בתקופה האחרונה במקום להתקדם אני הולך אחורה .אני פוחד שזה לא זמני זה משהו קבוע . 
קשה לי . קשה לי לבד . קשה לי בכלל . תמיד אמרו לי שאני "בכיין" שאני "מכונת תלונות" שעל כול דבר טוב אני יימצא דברים רעים אבל אני מקווה שאצלך זה יישמע לא כתלונה אלא כבקשת רחמים לבן קטן שאבוד בעולם .
אני פחדן . פוחד מהכול . לוקח דברים באופן קיצוני .לוקח דברים ללב. תמיד חושב שאצלי הכול  חריג - שמעתי הכול כבר קראתי הכול ואני יודע הכול אז מי הוא זה ואיזה הוא שילמד אותי איך לנצח את היצר הרע ? . עד היום כעסתי על אמא שלי  והיא סבלה מזה , לא התייחסתי אליה , דיברתי איתה בקצרה , האשמתי אותה שהיא גרמה לי לפחד מהעולם הזה , רתחתי עליה!"את פוחדת מכול דבר , מלחיצה כול סיטואציה , אני בחרדות בגללך !"  אבל זה לא עוזר ,זה מוסיף לי עוד תסכולים , לכן אני פונה אליך :                                                                                         
    אבא זה התחיל מהאוננות שחשבתי שזה רק אצלי, רק אני חוטא בחטא הנתעב הזה ,נגעלתי מעצמי.  אחרי פורקן רצתי לקרוא איזה ספר שיינחם אותי, איזה פסקה טובה בר' נחמן- על נפילות וירידות והמשכתי הלאה, הדחקתי לא רציתי  באמת לחוש את הכאב .מצאתי את המשפט הנכון ,שנגע שליטף אותי והבטחתי לך שזה הפעם אחרונה שלי  .  אתה יודע אבא , אני יודע  להגיד את הדבר הנכון במקום הנכון ,הבנתי מה אנשים רוצים לשמוע או איך צריך לדבר כדי שאני התקדם במקום מסוים ואמרתי . העברתי סמינריונים , פעולות לחניכים , חלקתי עיגולי שמחה ,הקראתי בפאתוס  פסקאות של הראי"ה קוק ידעתי איפה לנגן את המשפט שבסוף יגידו "פשש"  , בישיבה קבעתי חברותות עם שיעורים נמוכים ב"מסילת ישרים " וב"שמונה פרקים " , הלכתי לעזור לכולם , חיפשתי להתנדב בכל מקום אפשרי, להחליף כאב בשמחה אבל אצלי  אבא ,הכאב  עדיין כאן והוא כואב לי וגדל מיום ליום .  אני יודע  גם בדיוק איפה לשים את הכיפה ,מתי צריך כיפה גדולה ומתי קטנה ,מתי צריך שהיא תיהיה קדימה ומתי אחורה . איזה חולצת שבת צריך לשים על עצמי כדי שאני ייחשב "מגניב" , ואיזה שירים לזמזם ליד חברים כדי שייאהבו אותי  אבל אני הרגשתי בודד  ועצוב .                                                                                                          אבא אתה זוכר?  שחזרתי לבית ממחנה או מסמינריון שהעברתי  או אפילו משבת בישיבה ,עלו דמעות בעיניים שלי , תחושות מחנק בגרון ועצב בכל הגוף ,הרי  משם קיבלתי חיות, היו הרבה אנשים להרשים אותם להציג להם שאני מושלם , בלי חולשות בלי כאב ,יודע לענות על כול שאלה ! אבל  שחזרתי לבית, התפרקתי, בכיתי .ואם לא בגלוי -כי לבכות זה חולשה ,אז בכיתי המון בלב על מה שחושבים שאני ועל מה שאני באמת .  . הצחקתי , הצגתי , לימדתי ,עזרתי , ועכשיו אבא אני בתור
אני צריך את עזרתך

תרחם עלי! קשה לי , עצוב לי , אני עם מלא חברים וצוחק  כול היום אבל מבפנים אני עצוב ובודד. וממלא את עצמי  במים מלוחים  כול הזמן . 
קשה לי עם החרדות שלי : למה אני לא מסוגל ללכת לטייל בלי לחשוב מחשבות  קטסטרופליות ? למה אחרי שעשיתי תאונת פח -שבערך כול נהג חדש עושה  נכנסתי לחרדות ? למה פתאום אני לא יוכל להצביע בשיעורים עם הרבה אנשים -אני  מזיע ,רועד, רואה שחור?  למה היום יש לי חרדה שאני עולה לתורה ואני פוחד מלעלות ולברך , ולאבא שלי אני עושה בושות בבית הכנסת . אתה יודע הלכתי לפסיכולוג ואח"כ לפסיכולוג שמתמחה בחרדות והכסף נשפך כמים , הרי אתה אמרת : "פתחו לי פתח חודו של מחט ואני אפתח לכם פתח של אולם " פתחתי אבא , התאמצתי הלכתי, שילמתי, עכשיו תורך -תרחם עלי! תעזור לי לעזור לעצמי , תן בי אומץ .

אוהבים אותך.

טומט היקר, ריגשת אותי.
ואם אני, שיש לי לב אבן אטום חתום וסתום, הדברים חדרו, והייתי עושה הכל כדי שתמצא את האושר...
אני בטוח שאבינו הרחמן, האוהב, שליבו אינסופי, וטובו מקיף הכל, בטוח שהדברים חדרו את חומת הברזל.
אני בטוח שהוא יעשה הכל כדי שתמצא את האושר.
חברים ותיקים אמרו לי, אבא שלנו הוא כל יכול!
כמה שנהיה יותר קרובים אליו, ככה נראה את זה ונחוש את זה יותר.
כואב ואוהב
הושיעה

שלום אח יקר וכאוב
קראתי את דבריך הכואבים , ומאוד מאוד התחברתי
הזכרת לי את עצמי בחלק מהדברים בעבר ובהווה .
מאחל לך שמפה , מהחברים מהתוכנית , וכו' .
תגיע לישועה ותראה ניסים ,
אני ראיתי ורואה .
אוהב

שלום לך אח יקר, אני לא יודע לענות על שאלות למה. כן אכתוב לך שהזעקה שלך נגעה בי. אני מאמין שהיא נגעה באחרים ועוד תיגע בעוד אחרים. התחברתי מאוד לתחנונים שלך. החכם מכל האדם כתב - 'רש תחנונים יבקש'. המשך לבקש. אתה תענה. בטוח.

בהחלמה.

טומי אחי היקר,
אני מאד מאד מאד מאד מזדהה עם מה שכתבת.
אני מרגיש כאילו כתבת את זה עליי ממש אישית.
הדוגמאות שהבאת, מדוייקות.
אני מרגיש שזעקת את זעקתי,
אני מרגיש שאנחנו נושאים ביחד את האלונקה של אותו הכאב!!!
אני חייב להגיד שגם שמחתי לראות את זה,
שמחתי לראות שאנחנו ביחד.
שאתה לא לבד יותר,
שאני לא לבד יותר.
אני לא יודע כמה אתה נקי אחי היקר,
פשוט רציתי לשתף ולהגיד שרק להיום בחסד ה' אני נקי כמה חודשים,
ותדע לך- יש חיים אחרים. יש חיים אחרי התאווה.
תודה רבה על השיתוף הזה, על הכנות הזו!!!!
הלוואי שנגיע להחלמה מלאת שלווה, אומץ ותבונה.
אוהב אותך וצריך אותך!!!

תודה לכולם על התגובות זה משמח לראות שיש אנשים שאוהבים למרות שמצייגים להם תמונה שחורה ומכוערת .
ולמת לחיות היקר! חיזקת אותי ממש כמו שרשמת עכשיו שניניו ביחד נישא את האלונקה ובעזרתו שלו היא תיהיה קצת פחות כבדה או מעיקה .

אוהבים אותך טומט.
איזה נס שיש לנו אבא גדול, ואנחנו יכולים להעביר אליו את כל השקים של האשמה.
יש לו גב חזק, לא נראה לי שזה יהיה לו כבד.
אוהב.