כבר הרבה זמן לא כתבתי בפורום או הגבתי, למרות שהייתי פאסיבי והמשכתי לקרוא את כל מה שאתם כותבים כאן...
פחדתי, אחרי הכנס השנתי של GYE הייתי באורות הרגשתי ממש טוב אחד מחברי הפורום התקשר אלי ושאל אותי מה נשמע?
אמרתי לו שאני בסדר יותר מבסדר אני מרגיש בשמים ב'אורות' וזה בדיוק אני מפחד, הוא הבין אותי ואמר לי לחזור לשגרה ולעבוד עם התוכנית...
הרגש הוא דבר זמני חולף וזה מה שמוריד ומעלה אותך... יום למחרת כבר גמלה בליבי ההחלטה ליפול לא משנה מתי, החץ ננעץ, עמוק בתוך הלב שוב...
עברו כמה ימים עד שהשגתי את ש'אהבה' נפשי ביקשתי אותו עד שמצאתיהו... ונפלתי אל הפחת שוב...
בדיוק לפני חופשת פסח נתתי את המחשב שוב לחבר שלי ואמרתי לו בבקשה תיקח את זה לבית שלך! אני לא רוצה שאני יגיע למצב שהשטן יהיה אצלי כל חופשת הפסח
שאני אהיה עבד בחג החירות... אז סיכמנו שאני נותן לו את זה לכל חופשת פסח ואכן במשך 3 שבועות (21 יום) היה לי שקט בערך... בימים האחרונים זה ניהיה קשה ונפלתי על 'כלום' (ז"א בלי אמצעי, אוננות נטו...) ולמחרת כבר, למרות שאמרתי לחבר שלי במהלך החופשה להאריך את החזרת המחשב לעוד שבועיים (ז"א להחזיר לי את המחשב לעוד שבועיים אחרי החופשה) מצאתי את עצמי מתחנן אליו שוב מחפש כל מוצא כדי שיביא את המחשב מהבית שלו, והמוצא הזה הגיע והיה לי את המחשב לחצי שבוע (יכולתי שבוע שלם) אחרי חצי שבוע זה היה כל כך משוקץ מתועב בעיני לא למדתי לא עשיתי כלום פשוט ישנתי כמו כלב והתעוררתי לצפיה בלתי פוסקת אפילו לא אכלתי... קמתי הנחתי תפילין וזינקתי למחשב... ושוב הבנתי את מה שכבר הבנתי עשרות אלפי פעמים...
חזרתי לבית ללא המחשב השארתי אותו ובקרוב אני אחזיר אותו לחבר שלי לחודש כפי שסיכמנו, אני מאושר שאני מתחיל שוב, מנסה שוב חיים שפויים יותר.
גיליתי שוב שאוננות נטו גם פוגעת בי שפורנו לא מביא שום תועלת הנאה ואני מקווה שהפעם אני יצליח יותר...
עכשיו אני רוצה לשתף קצת לגבי דברים אחרים שהם לא ה'פורנו' אך קשורים קשר הדוק לכל ה'מחלה' שלי או ההתמכרות איך שתרצו לקרוא לזה...
בתקופה שאחרי הכנס ואחרי פגישת הקבוצה של הצעירים קצת נרתעתי למרות שלא יכלו לראות את זה עלי מכל הנוסח המשונה הזה 'תודה אריאל!' 'שלום אריאל!'
ודברים בסגנון... זה הרגיש לי מוזר לא אמיתי אני אשמח אם מישהו ירחיב את הדיבור על זה, עזבתי את הספונסר שלי כי א) חלק מהתקופות שציינתי זרקתי הכל וחזרתי בכל המרץ לסם שלי לכן לא הרגשתי בתוכנית בכלל לא היה איכפת לי ממנה כי חזרתי... ואולי זאת חלק מהבעיה שלי שכשאני חוזר לסם אני אפילו לא מתכנן לחזור לתוכנית אני זורק אותה לעזאזל... ב)הרגשתי בעקבות מה שכתבתי בפסקה הזאת למעלה פחות מחובר לתוכנית כי הרגשתי רתיעה (כיום אני מרגיש פחות נרתע אבל עדיין מרגיש לי מוזר כל העניין הזה...)
חלק גדול שהיה תמיד שזור יחד עם המחלה שלי היה האמונה שלי באלוקים האמונה ביהדות אתם טוענים שאי אפשר לנתק את זה אבל הצעד השני הוא להכיר בכוח עליון ובהמשך למסור את חייך לכוח הזה, נו... נו... אצלי הכוח הזה היה אלוקים ואם אני לא מרגיש מחובר לאלוקים אפילו שאני מדבר איתו אז גם השכל מתחיל לפעול ואין לך כל כך בשביל מה להילחם... אני יודע שבעיקרון הכוח העליון יכול להיות הקבוצה אבל בשבילי הוא תמיד היה אלוקים, שאין לי מושג אם הוא קיים או האם היהדות נכונה...
בזמן האחרון אני מרגיש שלם יותר באמונתי, כל החיים שלי אנשים ניתבו אותי מפה לשם ומשם לפה מסלולי ישיבות תלמד את זה תאמין כי ככה.
טרחתי וקראתי הרבה ספרים באמונה ניהלתי ויכוחים אינטלקטואלים עם חילונים מפורומים, למסקנות אני עוד לא הגעתי ב100% אבל על העקרונות אני יכול לכתוב
העניין הוא שאני סולד ואוהב את העולם החילוני בו זמנית אני סולד ואוהב את העולם הספרדי הדתי בו זמנית (אני בא מתוך בית כזה) אני סולד ואוהב את הדתיים לאומיים (מי שאני) בו זמנית ואני סולד ואוהב את החרדים בו זמנית...
אני מנסה להתחבר לכל ציבור ומגזר ובו זמנית לא להישטף אליו בכל הכוח כי אני פשוט לא מסוגל אם ההגדרות הללו, אני לא רוצה להיות חילוני מלא כי אני חושב שערך הצניעות הוא ערך נעלה נאי חושב שצריך לבנות חברה על הבסיס הזה נמאס לי שקוראים לכל דבר זכויות אדם ובמקום לחנך לחובות אדם ואיך להתנהג בתור בן אדם מחנכים אנשים להיות תינוקות מפונקים שחושבים שיש להם זכויות (בסה"כ סדר אנושי שבני האדם יצרו כדי להשליט סדר ולא כאוס במדינה...)
גיליתי שעל ערכים שהלב שלי מעריך גם אם אין לי את הצידוקים השכליים המתאימים וגם אם מנצחים אותי בויכוח אני לא מצליח להסיר את היד... לדוגמא צניעות.
גם אם ישכנעו אותי בכל הטיעונים השכליים שבעולם אני לא אסוג מההשקפה שלי בדבר חשיבותו. יש דברים שהם מחוברים לך לנשמה, אני מטבעי אדם שכל הזמן משנה דברים במחשבה שלו לפחות כך הייתי הרגש משתנה פה לשם אני לא יכול לעמוד על שלי, ותרן... אני יתן דוגמא שתשמע קצת מצחיקה
זה קשור לפוליטיקה פחות או יותר, אני ימני, ובכל מקרה הרבה פעמים אני חושב מחשבה מצחיקה נו בוא ניתן לשמאלנים לחתום על הסכם שלום עם הערבים ולחזור לגבולות ש67 כדי לגלות ששוב הערבים לא ינוחו בשלום וירגעו... מן מחשבת ויתור מטומטמת כזאת, מקווה שהבנתם את הרעיון זה מתבטא בכל מיני מובנים אצלי.
בכל מקרה יש ערכים מסוימים שעליהם אני כן מצליח לשמור ולא לסגת מהם.
כמה התנגשויות יש ביהדות? אני נמצא במקום שהוא מאוד ריאלי חוקר לומדים הרבה תורה, ליטאים, בגרויות, תואר... אני בא מבית כזה שהוא שונה.
צוחקים על הנרות מהקבר של רשב"י על המקובלים, על הבבות... אז מי צודק? הספרדים בכלל (אנחנו) עובדים את ד" כמו שצריך? אנחנו צודקים?
או שאולי הליטאים שמתרחקים מכל מה שלא בשכל האם הם צודקים? אני רואה ויושב עם הרבה ילדים כאלה, שכליים מאוד, הם התווכחו איתי אפילו האם מותר לשתות יין בפורים, לך תסביר להם שעבודת ד" היא משהו מיוחד כשאתה שיכור (לטובה במקרה שלי...) האם הם צודקים? רמבמיסטי"ם שוללים מיסטיקה, אבל רגע בגמרא יש כל כך הרבה דוגמאות על שדים וסיפורים על טבעיים אפילו בתורה יש, מה עושים עם זה? אפילו יש טענה מבוססת שהרמב"ם למד קבלה. עוד נקודה למחשבה בתור דתי ורוב הדתיים הם ימנים אז איך זה שבהכללה גסה מי שמצביעים יותר שמאל הם אשכנזים וימין זה ספרדים? האם כדי להיות מבוסס רק על השכל? חריפי השכל פונים לשמאל המון פעמים... בניגוד למה שאנחנו הדתיים הליטאים חושבים. אז איך זה שההמון הספרדי שהמון פעמים אנחנו מחשיבים אותו לנבער מצביע ימין? הפריפריות הללו מצביעות ימין ומחזיקות אחוז ניכר ממצביעי הימין.
אולי הציונות הדתית? מתגייסים לצבא שולחים את זרועותינו לכל מקום (הליטאים והספרדים מוכלים בה כאחד למרות שהיא מבוססת בעיקר על אשכנזים) התנדבויות מנסים להתערות בחברה, וא"י ישראל השלמה חובה או לא? האם צריך לכבוש גם את שטחי A? אבל רגע בשביל זה אנחנו נעשה מלחמה מה השתגענו מה אנחנו פנאטים? אנחנו מצווים לעשות גם מלחמה ולהרוג חפים מפשע רק כדי לקיים את דבר ד" ולרשת את כל א"י? זה מה השטיח בי חבר שהצביע נ"ץ שאסור לנו לוותר על א"י ובאיזה רשות אני בכלל שולל את שטחי A מלכבוש אותם. דיברתי יותר על אוכלוסיית המתנחלים בציבור הדתי לאומי בשורות אלו. בכל מקרה יש את הלייטים שמנסים להתערות אבל ההרגשה היא ששוכחים לפעמים שאנחנו מקיימים את המצוות בתור מצוות אלוקיות ולפעמים מאבדים את המשמעות הדתית של כל העניין ומנסים פשוט להתנהג כמו בנ"א מתכון בטוח לזרוק את הרעיון האלוקי ולהישאר ברעיונות חברתיים משתנים בלבד... למה שוטפים לכולנו את השכל ברב קוק? למה יש ישיבות שהפכו את הרב קוק להעתק של הרב נחמן מברסלב (שעליו לא כתבתי אך בהמשך אכתוב...)
הרב קרליבך, הופיע עם בוב דילן... כמה חולקים יש עליו אבל כמה תומכים יש לו? כמה שירים הוא כתב שעד היום אנחנו שרים בשבת? קראתי את הספר הרבי מקרן הרחוב ונהדמתי מגודל צדקתו לא יכול להיות שאדם כזה לא קיים את רצון האלוקים! איזה נשמה גדולה! איזה צדיק! אם הוא היה בחיים הייתי הולך אחריו באש ובמים... זאת התחושה שלי! אבל שוב חוזרת השאלה, האם הוא מקיים את היהדות כפי שצריך?
האם יש לנו תשובה מוגדרת לשמיעת שירים נשים שהתעורר פולמוס די גדול סביב שאלה זו? הרבנים עד היום חלוקים זה אומר מותר במכשיר אלקטרוני זה אומר מותר במיקרופון זה אומר מותר ככה וככה וזה התיר לגמרי רבנים מכל הקשתות... האם אנחנו יודעים כבר תשובה אמיתית לשאלות הלכתיות? זה שיש הסכמה על עקרונות הדת לא מספיק לי!!! אני רוצה הסכמה על יותר מכך, אני רוצה הסכמה על דקדוקי הלכות אבל אנחנו לא יודעים כי אתם יודעים מה ההרגשה שלי? שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה אלוקים רוצה מאיתנו 3200 שנה אחרי מעמד הר סיני! איבדנו אותו! אנחנו כבר לא יודעים מהו דבר האלוקים על הארץ...
הדתיים הספרדים בין החרדים ובין הדתיים לאומיים הרבה פעמים מתאפיינים באמונה תמימה דבר שאני כל כך מחובר אליו! אווו הלוואי והייתי יכול לזרוק את השכל המטונף שלי לפח את האינטלקטואל שבי עזבו אותי תואר בתיכון עזבו אותי 49 יחידות... אני רוצה להאמין בורות היא ברכה! (כך חשבתי לעצמי בזמן האחרון ועוד לא הגעתי לכלל החלטה) תנו לי להיות מאושר! לא לראות את העולם במורכבותו! בלי לבחון בצורה החפרנית שעשיתי עכשיו... תנו לי עוגן להאחז בו ולא אסתכל לעולם לצדדים לא אסיר עיני... האם רב שמבטיח ברדיו ליהודים שאם ישמרו שבת אחת אז המחלה הזאת והזאת תיעלם האם זה בסדר? הליטאים צוחקים... החסידים אולי יקבלו יותר (כמה סיפורי חסידים יש בסגנון הזה? מיליון?) האם זה בסדר? אלוקים מסכים לנו? או שאולי בכלל אסור להבטיח דברים בשמו? לנסות אותו? אולי אנחנו פשוט צריכים להצדיק עלינו כל הזמן את הדין? אבל רגע האמונה התמימה הזאת? איך זה שהבבות ומחוללי הניסים והנפלאות נמצאים תמיד אצל הספרדים?
החרדים, אני כל כך אוהב את המאבק שלהם יש בהם את הכוח הזה את העוצמתיות הזאת שלא משנה מה אומרים לך והטיעונים נגד אני יודע ומכיר באמת שלי, לא משנה לי מה תגידו, זה כוח שכל כך חסר לי מרוב שאני בוחן דברים אני נוטה הרבה פעמים להתנודד כמו מטוטלת מצד לצד... הלוואי שהייתי יכול להגיד את האמת שלי בפה מלא.
החוסר פשרנות הזאת בנוגע לדת המלחמה עליה הכאב האמיתי בעניין צביון המדינה... כל כך חסר את זה ואני כל כך אוהב את זה ומכבד את זה... אך מצד שני לא חסרים דברים שאני סולד מהם כמו שאני סולד משאר המגזרים ואוהב את שאר המגזרים סתם דוגמא היא הפשקוילים אז נכון אני לא מכיר כל חברה מקרוב אבל אני מתבסס על ההתרשמות שלי ואני מודע לכך שהתשקורת היא לא מדד במיוחד לא אצל החרדים בגלל שהנה פגשתי בפורום הזה כל כך הרבה חרדים ואנשים נפלאים! אחד אחד! והתשקורת כל יום ביומו מפרסמת עוד דבר חדש שמצאה בגנותם... הגעתי למסקנה שכבר לא משנה מה אהיה אני רוצה להיות דתי אני רוצה להיות פתוח אני רוצה לקיים את התורה באמת כמו שאלוקים רוצה ונמאס לי שאנשים לוקחים אותי מפה לשם! דייי!! תעזבו אותי! אני בסה"כ רוצה בחיים שלי לעשות מעשים טובים להקים ת'להקת חסד שתמיד חלמתי עליה להקים לי בית עם אישה שאני אוהב ילדים לחנך אותם להקים לי חדר הקלטות לתרום כסף אם אני אצליח למצוא עבודה טובה חיים פשוטים, בית בלי מחשב טלוויזיה, אסתפק בספרים אולי קלטות וידיאו לילדים חדר מוזיקה להתאמן ועשות משהו טוב בזמן... ללמוד גמרא ללכת לאיזה שיעור תורה כל ערב... ככה אני רוצה את החיים שלי, אין שום טעם בהנאות גשמיות יותר מידי, להמשיך ללמוד גמרא כמו שאני עושה בחופש, להתנדב... לנסות להתנהג לכל בן אדם בסבר פנים יפות להיות שלם ב100% בהשקפת חיי...
יש לי עוד הרבה לחפור ומחשבות אנסה להמשיך בהמשך, תודה למי שקרא, אשמח לתגובות ביקורות מחשבות תהיות רעיונות...
אני מאוד פילוסוף במחשבות שלי ואני חושב כל כך הרבה במשך היום פשוט אי אפשר לראות את זה עלי... זה גורם לכאב ראש עצום!!! ומשמעות מאוד עמומה בחיים.
אני יודע שזה לא קשור קשר ישיר למחלה שלי אך האמינו לי שכן... מצטער על כך ש-יגעתי אתכם... אך זה בעיקר בשבילי לסדר לי את המחשבה (התחלתי לכתוב במחברת שלי את כל המחשבות שעולות לי בראש כדי שיהיה לי מסמך יותר מסודר של הכל...)
