שלום חברים יקרים,
כמו ששמתם לב, לא הייתי פעיל בזמן האחרון, ואני בהתלבטות קטנה שאני רוצה לחלוק איתכם.
אז ככה, אני משתתף קבוע בפגישות SA, בזכות שמור עיניך, כבר כחצי שנה. הייתי פעיל פה והרגשתי בבית. עד הנפילה השנייה. המשכתי לקרוא בפורום מדי פעם, להשתתף בSA ולעבוד עם הספונסר וברות השם אני לומד יותר לחזור לשפיות. אבל משום מה אני לא יודע בדיוק מה אני מחפש בפורום.
למעשה אני לא זוכר אם באמת בגלל הנפילה שלי הפסקתי להשתתף בפורום. אולי בגלל שנולד לי בן והייתי מחוץ לבית תקופה, ולא היתה לי גישה למחשב ולאינטרנט.
לא יודע.
האמת, אני אוהב את הבית הזה, ואת האוירה פה, את החברים, את האחווה ואת ההחלמה הרצינית פה.
אבל כאן אני קולט שאני רוצה להשתתף בפורום רק בשבילי, ואין לי כח להתייחס לכל השאלות של החדשים פה, שוב ושוב לכתוב אותו הדבר, ובכך לתרום.
אני כזה קרוע מהאגו שלי, מצד אחד אני מרגיש שיש לי מה לתרום. אני עורך 'פגישות' אישיות ברוח SA עם חברים שאני מכיר מכבר, עם אחד בסקייפ לארה"ב, עם אחר בפארק בעיר, ועם עוד אחד ברכב בנסיעה משותפת. לפני מספר ימים יצרתי קשר עם חבר בחו"ל, באזור שאין הוא מבין את השפה המקומית כל כך טוב, ולכן אני 'נפגש' איתו בטלפון מדי פעם, ברוח SA.
מצד שני, אני כזה חלש בעצמי, ואני לא יכול לתרום את מה שאין לי. ואין לי הרבה זמן נקיות. בושות, אבל 15 יום רק להיום. ולכן אני מרגיש שאין לי מה לתרום לפורום, רק לקבל, ולקבל אני יכול גם בSA, למרות שזה משהו אחר לגמרי בפורום, האוירה הביתית וכו'.
ועוד נקודה. בתקופות שהייתי פעיל בפורום הייתי באובססיה, שעות על גבי שעות, אבל הייתי מעורה בקורות בפורום. עכשיו אני חושב לחזור לקשר לא אובססיבי, ואני חושש שלא אהיה מעודכן, ולא יהיה לי כח לקרוא פוסטים ארוכים כדי להתעדכן ולהיות פעיל באמת. והתוצאה היא ניתוק מהאווירה.
אני מתפלל כעת לה' שיכוון אותי בענין הזה, ופתאום יש לי חשק להתמיד בזה יותר, לא משנה מה המצב איתי.
למרות (או בגלל) האגו אשמח לתגובות...
אינאונימי
