עשרה ימים מאז שהצטרפתי לתכנית, עשרה ימים של נקיות, עשרה ימים של אושר ושמחה, של דבקות בה'. הכל היה כ"כ טוב בימים האלו! אז למה?! באמת למה אני שוב שם?! נפלתי! :'( עשרה ימים נהדרים נגדעו! תחושות של אשמה וכעס, כעס על ה', עליי, על ההורים ועל החברותא שהבריז, על מי לא?! וזהו, לקחתי כמה דקות, שיתפתי חבר ודיברתי עם ריבונו של עולם. ואז הבנתי, עשרת הימים הנהדרים האלו הם מתנה גמורה מאת ה'! זה לא שלי! הוא הביא לי אותם, כל יום נקי הוא מתנה גדולה ונפלאה! אז נפלתי... אז מה?! קמים, מבקשים שלווה, אוזרים אומץ ויוצאים לדרך! עוד יום נקי, בבקשה אבא, רק עוד יום אחד!

תודה על השיתוף, ועל הכנות שבשיתוף
יש לי הרבה מה ללמוד מכך
שגם לנפילה יש צורה אחרת, מאז כשמבינים שהכל מאיתו
כשמבינים את זה, ויותר מכל כשמפנימים
אין בעצם הרבה הבדל בין הנפילה, ובין התקומה שבאה בעקבותיה
לך בכוחך זה
בהצלחה

בר יוחאי הצדיק,
אני כואב את כאבך, זה כאב, ואמור לכאוב.
כך לפחות אצלי עד שזה לא כאב לי מספיק לא הפסקתי.
אז תן לעצמך להרגיש את הכאב, תתחבר לכאב הזה, ואז תתפלל שתזכור את הכאב בפעם הבאה לפני הנפילה.

תמיד זה כאב לי שנפלתי, אבל זה התחיל לכאוב באמת רק כשהייתי מחובר לפורום ולתוכנית ועדיין לא הצלחתי. הבנתי שהצ'אנס האחרון נעלם לי מול העיניים.
ואגב אני עדיין אף פעם לא בטוח שאני לא ייפול.
רק מתפלל ליום נקי לך ולי ולכל החברים.

אינאונימי