לחברי הפורום שקיבלו את מתנת הפיכחון.

הצעה ובקשה לי אליכם וממכם.

שוטטתי פה בין הפורומים דילגתי מפורום לפורום טעמתי מכאן ומשם, פגשתי את החברים שהציגו את עצמם, שמעתי את קולות ההחלמה שלהם, ואפילו קראתי את דעותיהם וחוויותיהם ב12 הצעדים. אבל חיפשתי מקום בו יהיו מקום בו מרוכזים סיפורי החלמה, שיעבירו לי את הניסיון, יתנו לי כוח ויפיחו בי תקוה. ולא מצאתי.

אני יודע שתהיה לי תועלת ואני גם חושב שתהיה תועלת לאחרים. אם ירוכזו פה סיפורים של חברים שיספרו את הניסיון שלהם בהחלמה יעניקו כוח לעשות את מה שהם עשו, ואף יתנו תקוה לקבל את מה שהם קיבלו.

אודה מאד אם האשכול הנוכחי יקבל מענה מחברים שיש איתם תקופת מה של מפוכחות שיוכלו להעלות כאן את סיפורם על ההחלמה בעיקר ופחות על המחלה, את הנסיון שלהם בעבודת הצעדים ואיך הם ביצעו את העבודה של הצעדים.

בתודה מראש
.....

לא יודע אם לזה אתה מתכוון, אבל אשתף כאן נס קטן מהלילה האחרון.

לפני שלושה ימים הלכתי כנראה שוב ללונה פארק, כי אני מרגיש שאני ברכת הרים (רגשית) מטורפת. אצלי המקום הכי קשה הוא עם אשתי. שם אני לא מוכן לשחרר בשום אופן. ביום חמישי רבתי עם אשתי (אני כותב רבתי ולא רבנו כי היא לא עשתה כלום. נאדה). לא רציתי ליפול, אבל אני יודע מנסיון שזה ענין של שניות עד שהטינה הופכת לתאווה.

ובכל זאת אני נקי. איך? למדתי מחבר בקבוצה שניתן לעשות את הצעדים במהירות אחד אחרי השני, אז זה היה בערך ככה:

בצעד הראשון ראיתי ברור שאני לא יכול לעצור ושאני הולך למות אם אני ממשיך.
בצעד השני נזכרתי בפעמים הקודמות שהיו לי וראיתי שלמרות הכל - כח גדול ממני שומר עליי נקי.
בצעד השלישי אמרתי לאלוקים שלא אכפת לי מה יהיה המצב עם אשתי ואני מוכן לבטל את רצוני.
בצעד הרביעי כתבתי את הסיפור והודתי על החלק שלי.
בצעד החמישי התוודתי בפני הספונסר על כך.
בצעד השישי ראיתי כמה רע עושה לי הפחד והבנתי שהאומץ הוא מה שדרוש לי.
בצעד השביעי ביקשתי אומץ במקום פחד.
בצעד השמיני הסכמתי לכפר בפני אשתי על הפגיעה בה.
בצעד התשיעי התנצלתי, תיארתי את פגמי האופי ושאלתי כיצד אני יכול לתקן.

ובכל זאת, רבתי עם אשתי שוב בשבת וביום ראשון, אז אין לי ברירה אלא להמשיך לצעד העשירי ולהודות שוב ושוב שאני טועה (למרות שכל פעם זה נהיה פחות נעים), ואני מקווה שאם אצליח בדרך של תפילה והרהורים לשפר את הקשר שלי עם אלוקים (צעד 11) - תעבור עליי חוויה רוחנית (צעד 12) שתעזור לי לצאת מהלונה פארק בשלום.

סוד היקר.

גם אם לא התכונתי, אבל קיבלתי בהחלט סיפור החלמה בדיוק כפי שביקשתי.

התרגשתי.. באמת. כיף לך חבר שאתה צועד לחופש, צועד בדרך מוארת.

כאוב היקר,

אני לא כאן כדי לתת עצות לאף אחד אז אני כותב כאן רק מה ששמעתי וראיתי ולא בתור משהו עבורך. אם מתאים לך - אתה מוזמן להשתמש. אם לא - אתה יכול לזרוק כמובן.

ישנו ספר (באנגלית) בשם back to basick שמטרתו להחזיר את הצעדים לדרך בה עבדו אותם בקבוצות הראשונות כאשר כל העסק הזה התחיל. לשיטת המחברים, דוקא הענין שהפכו את הצעדים לתהליך ארוך ועמוק גרם לכך שאחוזי ההצלחה ירדו מאוד. הם מציעים לעשות את הצעדים במהירות ובנוכחות הקבוצה (כולם חוץ מהצעד החמישי).

משם לקחתי את הרעיון של הצעדים כעשיה אקטיבית פשוטה ובתור תרופה נקודתית.

סוד היקר, תודה רבה, התחברתי מאד... 
כיום לאחר 5 שנים, מה דעתך, על שיטה זו?
ואני רואה שנושא הסיפורים האבודים עלה כבר לפני 5 שנים.... מצטרף שוב בחום לבקשות...