ברוכים הבאים, אורח

ורטיגו במחלה ובהחלמה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: ורטיגו במחלה ובהחלמה 431 צפיות

ורטיגו במחלה ובהחלמה לפני 11 שנים, 8 חודשים #34039

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
חבר יקר ואהוב הגדיר באזניי את המחלה וההחלמה בתור "ורטיגו" והתחברתי לכך מאוד, כי זה שיקף אצלי במידה רבה הן את התחושות בזמן המחלה ואת את הדרך להתמודד בהחלמה, אבל לא פחות - את התחושות בהחלמה עצמה.

ורטיגו מתאר בדרך כלל (חוץ מהמחלה הידועה באותו שם) מצב בו טייס מאבד את תחושת ההתמצאות במרחב כאשר הוא לא יכול להבין היכן השמים והיכן הקרקע. במהלך ניסויים שעשו כאשר נתנו לטייסים לטוס רק על פי תחושות - כולם בלי יוצא מן הכלל התרסקו. הטייס מאבד את תחושת המיקום וההתמצאות וכך בזמן שהוא מרגיש שהוא נוסק לשמים, הוא בעצם צולל ומתרסק.

אז מה אפשר לעשות כדי שלא להתרסק? הרעיון נראה פשוט מאוד: לסמוך על המכשירים. לכל טייס ישנם מכשירי ניווט שאומרים לו באיזה כיוון הוא טס, האם הוא כעת עולה או יורד וכל שנדרש ממנו זה לא לסמוך על תחושתיו הפנימיות אלא אך ורק על המכשירים. נשמע פשוט? מסתבר שזה בכלל לא ככה, כי התחושות כל כך חזקות, עד שנדמה לטייס שהמכשירים פשוט לא מזהים את המצב לאשורו. לכן, על הטייס נדרש לא רק להתעלם מתחשותיו אלא ממש לפעול הפוך מהן ולסמוך רק על כך שמכשירי הניווט יובילו אותו למחוז חפצו. אם הוא יסמוך על עצמו - הוא יתרסק.

זהו בדיוק הסיפור שלי. לפני שני עשורים, במהלך טיסה לשום מקום, איבדתי את תחושת הכיוון וההתמצאות, אבל המשכתי לסמוך על התחושות שלי. ניסיתי בכל דרך אפשרית להישאר מאוזן באוויר, אבל תמיד זה נגמר בהתרסקות. כאשר משכתי למעלה - בעצם צללתי לתהומות. בפעם הבאה ניסיתי יותר טוב לשים לב לאן אני טס, שוב דרכתי את כל חושיי כדי שלא להתרסק, אבל מסתבר שזה בדיוק מה שגרם לכך שההתרסקות תהיה חזקה יותר. ברור, הרי פעלתי לפי התחושות שלי והתחושות האלו הן שגרמו לי להתרסק.

ואז בהחלמה אמרו לי שמהצפן הפנימי שלי מקולקל ואני לא יכול לסמוך על התחושות שלי, גם כאשר נראה שאני יודע בדיוק לאן זה מוביל אותי. במקום זה נאמר לי להתחיל לסמוך על המכשירים. המכשירים היו פשוטים וכללו ספונסר, קבוצות, ספרות וחברים. נאמר לי לשתף אותם ולהקשיב למה שעבד עבורם. פתאום נותרתי באוויר הרבה זמן בלי להתרסק וזה היה נפלא.

אבל אז התחלתי להרגיש את הדגדוג בבטן כאשר המכשירים סתרו לתחושותי הפנימיות. המכשירים אמרו לי שההחלמה היא השמים והמחלה היא הקרקעית, אבל התחושות שלי אמרו הפוך. הרגשתי שאם אטוס אל הקרקעית - אגיע לשמים ואהיה מאושר, ואילו ההחלמה זה סתם משהו משמעם וקר. התחלתי לסמוך על התחושות והתקרבתי במהירות להתרסקות. בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו - הסכמתי להאזין למכשירים ולהתעלם מהתחושות שלי, אבל זה היה קשה כקריעת ים סוף. כל דבר במוח ובלב שלי זעק שאני עומד לקראת התרסקות אם רק אמשיך בהחלמה, ובכל זאת המשכתי. את הסוף אתם יודעים.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 8 חודשים על ידי .

בעניין: ורטיגו במחלה ובהחלמה לפני 11 שנים, 8 חודשים #34062

תודה רבה. גנבת לי את הפוסט. גם אני מרגיש הרבה פעמים שאני צריך "לטוס טיסת מכשירים". להקשיב לאנשים מסביבי ולא לאינסטינקטים שלי, כי הם פשוט פגומים ללא תקנה. אמנם שנים רבות אני שם לב להבדל בין מה שהמכשירים שלי אומרים (=השכל) לבין מה שהרצונות שלי אומרים. החידוש של התכנית עבורי הוא שאני צועד עם אחרים - ספונסר וחברים - וזה יוצר אצלי מחויבות כלפיהם. עכשיו זה לא הרצונות שלי מול השכל שלי, אלא הרצונות שלי מול השכל של הרבה אנשים.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.31 שניות

Are you sure?

כן