לאחרונה אני מרגיש שאני מתחיל להתמכר לשמור עיניך בין אם לפורום, לקבוצות או כל דבר.
אמנם אני פה רק שבועיים אבל אנחנו המכורים מתמכרים מהר מאוד...
עכשיו זה דיי מציק לי.. למישהו היה תחושה דומה?

שאלה שנייה- מאז שאני עוסק בכניסה לעבודת ההחלמה אני נהייתי הרבה יותר אובססיבי לבנות ברחוב ואני כל הזמן חושב על זה והרבה יותר עסוק בלהגדיר את עצמי כמכור... כאילו דברים שלא התעסקתי בהם בכלל פעם כמו בנות לבושות צנוע עכשיו מעסיק אותי הרבה יותר ובכלל...

זה כאילו התיוג של עצמי כמכור אוטומטית נועל אותי שם... יש שיגידו- נכון אתה מכור אל תברח מזה! אבל לא יודע משהו בזה מרגיש לי ממש לא נכון. ואני אגיד את האמת יש דברים נפלאים שראיתי פה אבל יש משהו כאן שמרגיש לי טיפה כמו כת. אשמח לכל תשובה

שלום לך חבר יקר.

1. גם אני אובססיבי לפורום. בודק כל כמה דקות אם השתנה כאן משהו. יש כל מיני עצות איך להכניס את זה לפרופורציה. על פי רוב זה יקרה מעצמו.
המעניין הוא שבהחלמה אנחנו מספיק עירניים להרגיש את הדברים שאינם בריאים לנו. זה גם לא מובן מאליו.

2. גם אצלי התאווה התחזקה באופנים מסויימים. פעם היא היתה רק בת דודה שלי, פתאום היום היא נהפכה למושא תאווה... יכול להיות שזה בא מהעידון של ההחלמה. ואולי האובססיה לתאווה מרוב פרפורי גסיסה היא מתפרצת ומשתוללת לכל עבר.
לא הייתי דואג מזה. גם זה עובר. היום הרבה יותר קל לי.

3. כל קביצת תמיכה עלולה להזכיר כת. בעצם כל 'חברותא' היא כמו כת. אתה יודע למה זה לא כת? כי אין כאן גורו.
אין היררכיה, אין בוס, אין כסף, התוכנית במוצהר נגד אגירת כסף לקופת הארגון! יש בתוכנית רק דבר אחד, ענווה. או אמונה.
האמונה היא בה' אלוקנו ה' אחד. כך שאני לא רואה כאן בעיה של כת.

אשריך על האומץ לשאול. עצתי, זרום הלאה, דברים בסוף מסתדרים.
בהצלחה אחי