יצא לראות כמה פעמים על דיונים לגבי חברים חדשים שאחרי לא הרבה זמן נעלמים ...טורקים את הדלת כביכול ..
סך הכל יש פה הרבה נערים צעירים שרק בתחילת הדרך ולוקח להם יותר זמן להבין את הנקודה של המחלה כמה זה כואב וכמה זה יכול להיות יותר כואב אם לא מטפלים בה
תלוי כמה חזק אתה נופל וכמה זה חשוב לך ...אם שמתי לב נכון החברים החזקים פה בפורום הם נשואים ..הם מרגישים הרבה יותר גרוע ממכור רגיל ויש להם הרבה מה להפסיד...ותתקנו אותי אם אני טועה
יש סיטואציות שבהם אתה נופל כל כך חזק ..כל כך חזק שאתה אומר לעצמך אני שם את הבעיה הזאת של ההתמכרות בעדיפות ראשונה בחיי לא משנה מה אני יצטרך לעשות בשביל זה ..וברגע שהוא מגלה את תוכנית 12 הצעדים הוא הולך על כל הקופה ..הוא לא עושה לעצמו הנחות ...הרב שלו תפס אותו אשתו גם כן..אז סודו התגלה אז ללכת כבר על הקופה כבר תהיה פחות בעיה מאשר לחבר צעיר שהוא חיי בעולם משלו וחושב שסוף העולם אם עוד משהו ידע על זה ...ועוד שכמבוגר נשוי אתה קולט שאין לך ברירה ויש לך כל כך הרבה מה להפסיד האישה הילדים העבודה

נו נו זה לא שני מחפש תירוצים או משהו כזה בשבילי או בשביל אחרים שנעלמו פה כי גם אם יש לי או להם תירוץ זה לא עוזר לאף אחד ...

אני רק אומר שגם לחברים שבדרך להחלמה צריכים לזכור מאיפה הגענו ולדעת  שכולנו 'מכורים' כולם באותה סירהו שעם כל הכאב צריך לדעת שעצם הידיעה שיש את הפורום ואת הצעדים במוקדם או במאוחר אותם חברים יחזרו בעז"ה

תודה
כטרמפיסט ודאי שמנוסה אתה בטריקת דלתות, או לפחות פתיתחן,
במסרים אומרים "לא נצטער על העבר ולא נסגור אחריו את הדלת"

נאחל לך שתחתום קבע ותפסיק לעצור טרמפים או לטררוק דלתות,
בהחלמה
מוטי
אהה ברוך הבא.