ידוע הסיפור המפורסם של ר' יונתן אייבשיץ זצוק''ל שהוכיח לגוי שכוחות הטבע שהקב''ה הטביע בבריאה יותר חזקים ממעשי ותחבולי בני האדם, ע''י שהחתול שאולף למלצר בסעודה זרק את כל המגש עם האוכל ברגע שראה עכבר שקפץ מהטבק של ר' יונתן.

אנחנו המכורים יש לנו בטבע את המחלה,ברגע שנפגוש את העכבר (תרתי משמע) שלנו לסוגיו השונים, אנחנו שוכחים את כל מה שאולפנו במשך השנים, אם זה ע''י ספרי מוסר אם זה ע''י פחדים של מה יאמרו אם זה ע''י דברים אחרים, אלא אנחנו רוצים לקפוץ על העכבר וכו',
ולשכוח שאנו מאולפים ומחונכים מספיק בשביל לא להתעסק עם העכבר,

אבל בשונה מהחתול אנחנו יש לנו את הבחירה והשכל לעשות את התכנית והפעולות הנכונות, להתקשר ולבקש עזרה ברגע שאנחנו רואים את העכבר מזנק לידינו ולקבל כח עליון שלא להעיף ולזרוק את המגש והאוכל אלא להישאר שפויים ומאולפים בידי הקב''ה.

יפה

היום שכחתי מהאילוף ושברתי כמה צלחות ממש כמו החתול בסיפור. אוי ה' תן לי את השלוה להישאר שפוי ומאולף אומץ לאסוף את השברים.

שבוע טוב חבר יקר,
אם אינני טועה, אף אחד לא צחק על החתול שזרק את המגש ורץ לעכבר.
רק צחקו על זה שאילף את החתול וחשב שהוא כבר מאולף והכל בסדר...
כל זמן שנדע שאין לנו כח מעצמנו, נפנה אל כח עליון בבקשה אמיתית לעזרה.
אומר לך בכנות, אחרי 9 חדשים, אני מוצא את עצמי עושה לפעמים כאלו שטויות. ברור לי שאין לי חסינות.
לא בכוחי.
בהזדמנות זו, אני מתחנן שוב לאלוקים שיגמור לי את הלילה הזה נקי.
הכמיהה שיש לי במוצאי שבתות (בטח היום אחרי שישנתי כל היום) זה ממש מוציא אותי מדעתי.
אלי, תן בי את השלווה האומץ והתבונה.
בהצלחה לך חבר יקר.
ושהמלאך אכן יגאל...
אוהב
הושיעה

שוב פעם שברתי צלחות וגם כוסות גם נדקרתי באיסוף השברים. אנא ה' עזור לי להיות מאולף בידך רק להיום.

מלאך -איזה יופי של דימוי

אני שנים רבות הייתי מאולף, כמעט נהייתי מעולף.
בפנים הייתי חתול, בחוץ הייתי נסיך. כל עכ"בר היה מפיל אותי.
היום בחסד אלוקים אני עובד להוציא את החתול השחור שעבר ביני לבין אלוקים,
ומתפלל להיות בסך הכל בן אדם.
אוהב.