אהלן חברים רציתי לשתף במשהו :
אני אדם מאוד תלותי. כמו שנאמר בתחילת הספר הלבן "אני מוסר את עוצמתי לאחרים" חושב שהאדם הזה יושיע אותי, ייקח ממני את תחושותי הרעות או את את רגשותיי השליליים.
אצלי זה לא רק אדם,אלא גם למקומות מסרתי את עוצמתי שלי .
מחשבות כמו : "אם לא הייתי גר במקום שהייתי גר".. "אם הייתי גר איפה שהוא גר אז הכול היה מושלם"... "אם לא הייתי נולד למשפחה הזאת להורים האלו", "ההורים של חבר שלי הם בהרבה יותר שמחים, מבינים ,מכילים ,אני נדפקתי" .
שהייתי בישיבת הסדר חשבתי: המקום הזה יציל אותי ! הישבה, הלו"ז, הקדושה ששורה בישיבה ,סגדתי למקום מחקתי את המקום הפיזי ממנו באתי -התביישתי בו ,גם מחקתי את תרבותי שלי-התרבות הספרדית הפרמיטיבית של אנשי השוק , התרבות הזאת המנהגים התפלות הסגולות לא תבין ולא תעזור במצב כזה מורכב שיש לי .
נמשכתי לאשכנזים, שמתי כיפה של אשכנזים, דיברתי ולמדתי כמו אשכנזי -תויספוס במקום תוספות
שהיה קידוש בבית של אחד הרמי"ם "בלעתי" את הבית, ברור שנדלקתי ישר על בנותיו או בניו, למרות שהבית שלו היה רעוע ,אבל אני חלמתי לגור שם בטח כאן הפתרון דימיינתי, בטח פה אין ריבים או הבן שלו בטח אוהב את אבא שלו כי הוא כזה "מלך" בישיבה.
הייתי דלוק על ר"מ אחד -הוא יציל אותי ,לא ביקרתי אותו לא שמתי לב מה הוא אומר ,מה התוכן פשוט סגדתי לו כי הוא יציל אותי הוא ייתן לי כוח, שאחד מבניו בא לדבר איתי בחיי שהרגשתי הכי שווה בעולם!!! את כול כוחי נתתי כדי לא לשעמם אותו ,כדי להרשים אותו כדי טיפה טיפה להצחיק אותו , מצד אחד רציתי להצחיק אבל אז הוא קרא לי "ליצן " ונעלבתי ,נשברתי הרגשתי חסר ערך - כי הוא לא אישר אותי , אז פעם הבאה שיחקתי אותה "המבין " "המדריך " אבל גם זה לא עבד . נפל לי המצב רוח . התייאשתי.
אני אפס והוא 100 גם אם הוא נופל ואפילו אם הוא יהיה בקבוצות ויגיד לכולנו "שלום שמי פלוני ואני מכור לתאווה "- אני ייקח את זה וייתן לזה פרוש חיובי אני יחשוב:"הנה הוא מודע לעצמו, הוא עובר תהליך " .
אני לא מוכן לראות שום פגם אצל "המושלם שלי", רק אצלי יש פגמים. לי יש רק תפקיד אחד: להעסיק אותו ,לגרום לו לא להיות משעומם כי הוא בכל מקרה עומד ליד אדם שעיר ושמן ו.. גם כורדי אז מי אני בכלל
***************************************************************************
אבל יש אנשים שאני דורך עליהם ,הם מגעילים אותי ,דוחים אותי, לא רוצה לבזבז עליהם שום אמירה או בדיחה ותמיד אבל תמיד אני נתקע איתם: אנשים משעממים, שמנים ,רגילים כאלו, מפליצים מדי פעם ואני שונא אותם, לא אכפת לי לרדת להם על החיים זה ממש לא מזיז לי כי הם לא בני אדם ממש. אני מעליהם,מי הם בכלל?! ככה אני או נחות או עליון.
האנשים הללו הם השתקפות שלי.
הדברים שאני שונא בהם ולא מוכן לקבל בהם, בעצם אני שונא את עצמי את גופי וחסרונותיי.
אני מחפש את החבר המושלם, הבן של הרופא, הבן של הר"מ כי עדיין אני חושב שיש איזה הורים שנותנים מלא אהבה תמיד, שמחים תמיד ולא עייפים ,יש בתים בלי ריבים , יש בתים שכול האחים מסתדרים ביניהם, ההורים לא רבים לא כועסים . שם אצלו - טוב ,שלו, יפה ,מושלם, ללא חסרונות או פגמים.
מתי אני יבין שהמושיע היחיד זה -אלי אבי - כי באמת אצלו הכול מושלם.
