לך החבר החדש.

חשבת להצטרף לכאן התלבטת אם כדאי הרגשת שאתה רוצה להיות חלק מקבוצה וירטואלית של אנשים שמשוחחים כאן ומקבלים כוח אחד מהשני רצית לאמר את שעל ליבך.
ואז הגיע הרגע שהעזת עם עצמך והחלטת לפתוח כרטיס ולהתחיל לכתוב.
אז זהו שכדאי לך לדעת א. רצוי מאד מאד אם לא תרצה להיות מותקף מאחרים ליישר קו עם הקו השולט כאן בפורום כן ממש כמו בכיתה יש מלך הכיתה וכאלה גם כאן כמו בכל חברה יש כאלו שמה לעשות עיני כולם נשואות אליהם וכדאי מאד ליישר קו איתם בטח ובטח להיזהר לא להישמע ביקורתי עליהם כי אחרת אתה בכלל תעוף על טיל ותצונזר ואתה בטח לא רוצה בזה. ב. לא רק לישר קו אלא גם כדאי לך לחשוב כמו כולם כי אחרת אתה פשוט לא תדבר עם כולם באותה שפה יתרה אין כאן מקום לכמה דעות וגישות וכדאי לך לדעת את זה. לא בעצם יש כאן כאילו הרבה מקום אבל לא באמת אז כדאי לך לדעת את האמת ולא את הכאילו.
ג.אם חשבת שאתה תוכל לכתוב מה שעומד לך בראש או בלב, טעית. כי אם לא תספר לכולם מי אתה ומה אתה תוך זמן קצר יתיחסו אליך בהתאם אתה תידרש לספר ואם לא אתה תרגיש עוף מוזר.

זהו שרצית להיות חלק מקבוצה וירטואלית אבל היא לא קבוצה כזו היא קבוצה חיה שגם כותבת פה כך שאם אתה לא רוצה להפוך להיות חלק מהקבוצה החיה לא באמת תרגיש נוח רק מלכתוב כאן.
איך אני יודע את זה? מהניסיון שלי ושל אחרים כנראה

אהה והכי חשוב שכדאי לך תמיד אם תרצה שיתיחסו ברצינות למה שכתבת לא לכתוב אני חושב או מניסיוני וכדומה אלא תשתמש במילים המרשימות "לימדו אותי" זה משהו שהולך פה.
ולסיום כדאי שתחתום במילה "בהחלמה" זה האין פה.
אז בהחלמה

תודה על ההדרכה.
הועלת לי מאוד
בהחלמה

חושב היקר
יד על הלב - אתה חושב שפוסט מסוג כזה עוזר למישהו
כי אני לתומי חשבתי שמטרת הכתיבה פה היא עזרה הדדית

אוהבים אותך
ומבינים לליבך
תודה על הכנות
תשתמש עם הכנות הזו לעוד חלקים בחייך, ודברים טובים יקרו לך
המשך לכתוב

שלום בדיוק בגלל פוסטים כאלו מצנזרים כאן
אין לאף אחד תועלת מאזהרה כזו חוץ מטינה
זה פורום של חולים ואתה מוסיף מחלה
תפסיק
פעם הבאה תמחק ללא התרעה
האשכול ננעל מסיבות מובנות

לבקשת החברים האשכול נפתח
רק לתגובות ענייניות
אחרות ימחקו

כדי שלא תמחק סיבת התגובה שלי ציטטתי אותה -





תשובתי המפורטת בפניה ישירה לחושב ולכל מי שביסודו עוד טוען כנגד התנהלות המנהלים בפורום.

למעלה מעשרה חודשים אני כאן ולא נזדקקתי לכתוב משהו דומה מהדברים הבאים שאכתוב, גם לא חשבתי שאצטרך, כנראה שהגיע הזמן, במהלך תהליך ההחלמה האישי שלי מעת לעת נזקקתי לכל מיני פעולות שלא חשבתי שאוכל לעשותן באופן מחלים. הנני תפילה ליושב במרומים שיהיו הדברים לתועלת.

אני איש חולה. מאוד. באמת, לא בציניות. אך זכיתי להיות בתוך תהליך, בו פגמי האופי מתבררים. ובחסד הכח העליון עלי אני מגלה שאיני חייב לפעול מהם, יש לא מעט דברים שעלי להתרחק מהם כמו מאש, לדוגמא – ויכוחים. זו פשוט מחלה מדבקת, כשאני מתווכח אוטומטית אני יוצא מאזור הנוחות שלי, המקום המכיל והמקבל אל שדה מוקשים, של שינוי האחר. לא טוב לי שם. כי התעסקות בשינוי הזולת מבטלת את ההתמקדות בעצמי.

מיום שעליתי הנה ביקש ממני בעל האתר לפעול למענו, וכך עשיתי. נהניתי להתמקד בכתיבה ובתיאור הדרך שלי. ולמרות שאני מתאר את התהליך שלי לפרטיו, איני עוסק בשיכנוע. גמרתי לנסות ולשנות אחרים. תחושת שליחות מניעה אותי, זכיתי לראות חיים משתנים לטובה גם במהלך השהות שלי כאן בפורום. ולכן כתבתי ואכתוב גם בעתיד מה ניסיתי ועבד לי. אני שמח מאוד שיש עוד אנשים שמשתמשים 'במטבעות הלשון' שטבעו בי, לא ביקשתי או ראיתי מישהו אחר 'דורש' שיחשבו או יפעלו כמוהו.

נשארתי כאן כדי לתת שרות. אהבתי את השוני משרות בקבוצה חיה, יש משהו מיוחד במגע בלבבות דרך מקלדת. נועצתי על כל מה שלא הכרתי או ידעתי והיה לי כיף. גדול. מאוד.

לאחרונה לא, כמו נוספים ששלחו לי הודעות בפרטי או שוחחו עימי וקראו לשינוי בגישה כלפי מי שמעכיר את האוירה. חשתי שהצביון משתנה, אוירת היתול וזלזול הזדחלה גם לכאן, ויכוחים תיאורטיים מושחזים הפכו ליותר שכיחים ועדיין שתקתי, כי שוב, לא מתפקידי לשנות או לחנך אף אחד. כשראיתי את 'ענן הויכוחים' מגיע אלי, זזתי. העדפתי לשמור מרחק, עד שהבנתי שאיני עושה את מה שבשלו אני כאן.

לשרת, את מי שכואב לו. את מי שכבר לא נכנס הנה באותה נינוחות נעימה כבעבר.

חלק חשוב לא פחות בהחלמה הוא לא להפנות את הלחי השניה, להפסיק להיות שטיח. שנים בלעתי, לא הגבתי בכל מיני סיטואציות למה שקורה בגלל פחד או אשמה. והלכתי להשתמש. הספונסר שלי לימד אותי (כן. לימד אותי) להעמיד גבולות לאנשים, לא לשנותם. לומר למגזים התורן שלא מקובלת עלי צורת פנייתו אלי. הראה לי שניתן לעמוד על שלי, באופן מחלים. שאני בעל ערך. שאני בן של אלוקים. ואין לשום אדם בעולם הזכות לזלזל בי או להטיל דופי במעשי. כי אחרת אלך לקבל את הערך במקומות שתמיד קיבלתים.. 

לא באתי לכאן כדי למצוא חן או להתרפס בפני מישהו, אלא רק לחלוק את נסיוני (כן. נסיוני) אם יש לאי מי טענות כלפי או כלפי אחרים הוא מוזמן להשמיען, באופן ראוי כבן אדם בוגר, לא ברמיזות עקיצות או זילזול. לא אספוג זאת. אין אדם בעולם שיעשה צחוק ממני או ממה שכתבתי. אינך חייב להסכים עם דברי. אתה יכול לחלוק עלי בריש גלי, אבל אל תפרש את הסובלנות שלי באופן לא נכון. כחולשה. אני מבליג כי אני רוצה לגדול. כרגע המקום הנכון לי לגדול הוא לומר - עד כאן.

אמת, הפורום הזה הוא מקום המאפשר לכלל הציבור להתבטא, אבל הוא מקום פרטי. רכוש של מי שמינה אותי לעזור בניהול שלו. שביקש ממני לשמור על רמת שיחה סבירה, וכמו שעל ערכי אשמור אעשה זאת בעבור כל אחד שנמצא כאן, כן, גם עבור מי שדעתו שונה משלי, אודה ולא אבוש שאני מצדד במה שהציל את חיי, במה אשתף, במה שלא עבד?

לא פעם קראתי משפטים הזויים כנגדי וכנגד מה שאני מייצג, והבלגתי. כי לא באתי לכאן כדי להתכתש, מדי פעם מגיע חבר חדש או מתחדש, ומקנאה ותסכול פורק את זעמו על המנהלים, בפרטי או בציבורי, לא נעים, אבל אין לי בעיה עם זה. אני יכול להבין את המניעים. לא נפגעתי כאן אישית (למעט מקרה אחד) אף פעם. גם לא עכשיו, ובאמת אין לי מאומה עם מי מהניקים החדשים, אנו יכולים להיות חברים טובים מחוץ לפורום, זה לא משנה את העובדה שכאן בפורום צריך להתנהל אחרת.

לא יתכן שאנשים יתרמו מזמנם ויפגעו פעם אחר פעם ממחפשי תשומת לב כאובים ככל שיהיו. זכיתי להיות משרת שזכה לאמון. ואני הולך להשתמש בו. זו ההחלמה שלי. לא אמתין 'ללמען הסדר הטוב', אצנזר אנעל ואפילו אמחק. כי זה התפקיד שלי. ומי שזה לא מתאים לו מוזמן למצוא לעצמו מקום אחר בו יוכל לנהוג כמחשבתו.

הדמוקרטיה צריכה הגנה והיא יודעת להגן על עצמה, גם כאן בפורום, יתכן 'שנפסיד' חבר כזה או אחר, אבל מי שלא יתיישר עם האוירה, לא עם התוכן, האוירה. יצונזר בכל פעם. האחדות (לא אחידות) קודמת לרווחה האישית. ההחלמה האישית תלויה באחדות.

בהחלמה. כן, בהחלמה.

חברים יקרים,

אני איש של מספרים ועובדות, לא תיאוריות, ולכן אתמקד בכך. הפורום כאן נפתח באופן רשמי לפני כשלוש שנים אבל לא היה בו כלום במשך הרבה זמן, ובודאי שלא היתה בו החלמה. בחסד אלוקים הגיעו לכאן מספר חברים ומאז יש כאן גם חיים וגם החלמה. בחודש האחרון היו כאן יותר משלושת אלפים הודעות, רבות מהן בדיונים מרתקים, ומה שחשוב אפילו יותר: נתנו הרבה ימים נקיים בפועל לחברים.

אבל זה השתנה. בימים האחרונים המקום כאן חוזר להיות מה שהוא היה בעבר. היום לא היו כאן כמעט הודעות (למעט תנועה דלילה מאוד בשעות הבוקר, וגם זה בעיקר הודעות ללא תוכן מיוחד). זה לא קרה סתם, אלא בגלל שהאוירה כאן נהייתה עכורה. לי אישית אין חשק להשקיע בכתיבה, ואני יודע שזה מה שחברים אחרים מרגישים גם כן. זה לא מפריע לי ברמה האישית, אבל המשמעות המעשית של כך היא שאנחנו מונעים החלמה מחברים אחרים שזקוקים לכך נואשות. אם אני החבר החדש - אני עושה כאן סיבוב ולא חוזר, כי אני רואה כאן מקום של ויכוחים והאשמות על שטויות.

זה לא פורום סקופים ולא פורום פוליטיקה. זה פורום להחלמה. כדאי שכל אחד יזכור את זה טוב טוב לפני שהוא שולח תגובה למשהו שיכול להצית כאן ויכוח טיפשי נוסף.

נקודה אחרונה: אני חיית פורומים שנים ארוכות, הרבה לפני שהגעתי להחלמה. אני יודע להתווכח, אוהו כמה שאני יודע להתווכח. לצטט, לפרוך, להשמיץ, להוכיח שכולם טועים ורק אני צודק וכן הלאה. אבל לא בא לי לעשות את זה כאן. הנסיון שלי בפורומים הוא שצנזורה זה רק במקרה קיצוני מאוד, ובדרך כלל בשם הדמוקרטיה יש מקום לכל הדעות ולכל התגובות. אבל לא כאן. כאן זה לא דמוקרטיה כי בשם הדמוקרטיה אנחנו גוזלים מחברים אחרים את הזכות לקבל מפוכחות מינית - וזה דבר שלא ייעשה.

נכון שבשמור עיניך עדיין לא התקיים דיון מסודר לגבי 12 המסורות, אבל אני חושב שכולם יסכימו שהמסורת הראשונה של AA ו- SA מחייבת גם אותנו: אחדות שמור עיניך קודמת לכל. אם לא תהיה כאן אחדות - לא יהיה כאן כלום. מי שרוצה להחריב את המקום הזה, שיילך שוב להירשם בניק אחר ושוב ישתלח בחברים אחרים על שטויות. זה יהיה כיף מאוד אבל מהר מאוד המקום כאן ייסגר.

אז רק להיום אשתדל להמשיך לשמור על המקום הזה כבסיס להחלמה, גם אם יהיו כאלו שיכתבו עליי כל מיני האשמות וטענות.

שלום
מצטרף לאסירות וסוד
גם אני הגעתי לכאן למקום מת,
כל מי שהסתובב כאן אז איננו,
מלבד כמה בודדים,
למה ?
כי לא היתה דרך , לא היתה תקווה,
רק שאיפה כואבת ובלתי ממומשת,
מתי הפכנו להיות בית למחלימים?
כשהחל שינוי בגישה,
כשדרך החיים של שינוי ונכונות החל לחלחל,
אז כן, יש דרך ויש אוירה,
ואם מישהו רוצה לחזור אחורה,
שיערב לו,
אבל אנחנו לא באים.
אנחנו רוצים להמשיך לצעוד קדימה,
ואם מישהו לא מתאים לו הסגנון והדרך,
זו בחירה שלו,
שלום ולא להתראות.
בהחלמה
מוטי

מנהלים יקרים,

בסופו של דבר אף אחד לא יוכל לפעול כאן בדרך אחרת מכפי שאתם רואים לנכון.

יחד עם זאת, מכיוון שהמקום הקדוש הזה הפך להיות למקום חשוב, ועיניים (תרתי משמע) רבות נשואות אליו,
אני מוכרח להצביע בפניכם על החסכים בהם עשוי להיתקל צרכן פוטנציאלי של המקום הזה.

רבים מאוד נרתעים מטבע הדברים של הסגירות החרדית והמתלווה לזה, להיכנס לקבוצות טלפוניות וחיות.

אותם גולשים מתחננים ללא מילים:
אנחנו זקוקים למקום קדוש כזה כדי שיארח את הצורך שלנו לטקבק ולקשקש ולתקתק,
במקום כזה ששני מעלות לו: איננו מקום מעורב, ויתירה על זאת, המקום מקבל בהארת פנים את החולשות המוטבעות בנו,
מבלי לצעוק או לשדר בין המילים סוג של "שאבעס, גיוואלד".

למה שנתגלגל בפורומים מעורבים ובין שלל הצורות המככבות בפייסבוק (במקרה הטוב כמובן)?


על כן - מונח לפניכם האתגר לאפשר למקום הזה להכיל תכתובת בנושאים כלליים, הומור, ושאר ענייני דו שיח, שיהוו סוג של בייבי סיטר לצמודי המחשב.

היתרון של זה יוכל להיות עצום: כל גולש אנונימי שמתפתה לברוח אל התאווה, ידע שיש לו מקום וירטואלי תוסס וחי 24 שעות,  המוכן לארח אותו אונליין, ולא דורש ממנו מאומה מבחינת היחשפות.

מובן מאליו שכל זה לא סותר למתכונת הנוכחית המעמיקה בנושאים של החלמה, ודרך הקבוצות.

זה יכול להיות פורום צדדי שמיועד נטו לזה, שם קשת נושאי הכתיבה וצורתם יהיו יותר משוחררים [אם כי כמובן לא לגמרי] וזורמים.

נדמה לי שאבן הנגף המבצבץ כאן, הוא רק תמרור לפריצת דרך אפשרית, שאיננה מדברת על שינוי, אלא על תוסף צדדי [ואולי נסיוני] בלבד.

תחשבו על זה.



בכבוד רב

צנצנת

(נ.ב. - אין לי כל קשר לפותח האשכול לא בגלגול זה ולא בגלגול אחר)

שלום צנצנת ותודה על התגובה המכבדת ומכובדת.

ברשותך אבקש מעט יותר הסבר מה תהיה התועלת מכך שיהיה מקום לשיחות נייטרליות שלא קשורות להחלמה או מחלה, ומה יהיה ייחודי במקום הזה לעומת למשל פורום רוטר או בחרדי חרדים שגם בהם עד כמה שאני זוכר אין כמעט תאווה, והם יכולים להיות אחלה בייביסיטר למי שמחפש.

גילוי נאות: עבורי הדברים האלו אף פעם לא עבדו ותמיד שיטוט וצ'יטוט שכזה הסתיים באיזה נפילה כואבת.

תודה למשרתים שזכו לאמון.
היום הבאתם לי רווחה.
שוב תודה.
אוהב.

ההבדל הוא עצום.

הפורומים הנ"ל עוסקים ברובם בפוליטיקה ונגחנות קהילתית ואישית, ופתוחים לגברים ונשים, ובפורום החל ובתיבה הפרטית כילה.

שלא לדבר על שלל הפורומים המסונפים שם, שחלקם הגדול עוסק בזוגיות, וחלקם משמש מועדון מעורב.

הרעיון כאן הוא היכולת לנהל דו שיח בשלל נושאים, אבל במקום שאחד ידבר על השני ועל קהילה אחרת, ידברו על כל נושא שבעולם,
החל מדברי תורה ורעיונות, המשך בסיפורים שירה ודעות, וכלה בהומור - תוך שמירה על כללים בסיסיים של כבוד הדדי.

שלא לדבר על זה שיש לזה לינקג' למקום כזה, מה שמעניק לשיחה מימד מכיל שאומר "אנחנו משוחחים ומתווכחים, בעיקר כי אנחנו רוצים ביחד לברוח מהאקסטזה במקום אחר".

לא מדובר כאן בתחרות עם אתרים אחרים, אלא פשוט להניח גם ב"מכולת" שלכם את סוג ה'אקמול' הזה שמאפשר טיקבוק.

(צ'יטוט במקום נפרד, כאשר אינך מפנטז שמהעבר השני יושבת לה גברת כבודה שנמנע ממני לפטפט איתה ברחוב העיר, גם עשוי לעודד נפילה?
לא נראה לי. האמוציות המחשבתיות הן שונות).

אני לא יודע אם רעיון כזה יכול להצליח או לא, אבל נראה לי שבכל מקרה זה לא המצב של הפורום כעת. ההגדרה של המקום שלנו הוא "פורום למתמודדים עם התמכרות לתשוקה", וממה שאני ראיתי, החברים שהגיעו לכאן לא היו זקוקים לאקמול אלא לניתוח. אני בעצמי הייתי צריך יותר מאשר ניתוח כאשר הגעתי לכאן, ונראה לי שאם הייתי רואה כאן חבורת ג'נטלמנים שמחליפים דעות זה לא היה עוזר לי הרבה.

שוב: ייתכן שיש לכך צורך עבור חברים מסויימים, אבל זה לא ההגדרה כעת של הפורום, ובכל מקרה זה לא הדיון כעת בפוסט הנוכחי.

הרעיון יפה, ובהחלט יתכן שבר ביצוע, אך כדאי הוא שישקל בכובד ראש. ההסבר בקצרה - תפסת מרובה לא תפסת..  הסבר מורחב מופיע בספר 12&12 של AA - המסורת החמישית - היו שרצו להרחיב את המטרות  של הקבוצות, הם התרסקו. כך הם למדו  שישנה מטרה עיקרית אחת והיא לשאת את המסר, "טוב עשות הייטב דבר אחד מאשר דברים רבים בצורה גרועה"..

הוכח שכשמנסים לעשות יותר מדי, דברים עלולים להתפספס..