חבר יקר ואהוב,
שאלת שאלה קשה. למה זה לא הצליח?! אינני יודע. אין לי צל של מושג. אם זה היה תלוי בי אני מפרגן לך אלף ימי נקיות.
אבל לצערי (בעצם, לשמחתי הרבה) זה לא תלוי בי, כך שלא אקח אחריות על מעשיו של אלוקים שהוא הרבה מעבר לקצה גבול תפיסתי.
אמרת שנכנעת, מהי כניעה? מדוע כשאני יורד על הברכיים זה מסמל כניעה? אומר רק את מה שאני הבנתי בזה.
כשאני עומד מלא קומתי, הרגלים והידים נמוכים מהראש. כי הראש - השכל הוא השליט, הוא מעל הכל, הוא המולך לדעת מה טוב ומה רע.
הבעיה היא שהשכל שלי הביא אותי למקומות לא טובים לי. אני חייב למצוא משהו יותר יציב חזק ואמין מהשכל שלי. מצאתי את אלוקים.
כשאני כורע ברך, ומוריד את הראש והשכל עד לקרקע, זה מסמל שאני מפטר את השכל כשליט העליון. מעתה לא אני מחליט מה טוב אלא אלוקים.
ברגע שאלוקים הוא הנהג של ספינת חיי, הוא אחראי לתוצאות. אני עושה את הפעולות, הוא יחליט אם זה יצליח או לא.
אם נכנעתי באמת, אם באמת אני סומך עליו שהוא יודע מה טוב לי, אז הכניעה הזו אליו תפטור אותי מלקחת עלי את האשמה והכאב של חוסר ההצלחה.
לפעמים, ממש לא מחייב, הכניעה הזו המוחלטת, גם תביס את האובססיה, לפעמים אלוקים יקח ממני את התאווה לגמרי.
אבל ההצלחה והכישלון לא רשומים על שמנו. תפקידנו הוא רק לפעול. אם פעלת, אשריך. תמשיך הלאה.
המחלה לא באה ביום, גם ההחלמה לא באה ביום. מדובר בשינוי גישה וזה לוקח זמן.
קבל את עצמך כפי שאתה, תן לעצמך זמן וסבלנות, בסופו של תהליך זה משתלם. זה שווה את המאמץ. לי זה היה שווה.
חבר יקר, החלום של כולנו זה להיות שפויים מפוכחים שלווים ושמחים. קח את הנפילה הזו כמנוף, תלמד אותה, מה הביא אותך לשם. תחכים.
מאחל לך חיים טובים ונקיים.
יישר כח על הפתיחות והכנות
אוהב
הושיעה
