באחת הפגישות שאלתי את הפסיכולוג שלי כמה אחוזים מהציבור סובלים מהבעיה הזאת של הפורנו. הוא אמר שאין הרבה מידע שניתן לסמוך עליו בנושא, אבל הבדיחה אומרת שתשעה מכל עשרה גברים צופים בפורנו, והעשירי שקרן. שאלתי האם זה אומר שכולם מכורים? והוא אמר שבאופן חד משמעי התשובה שלילית. נכון שרוב הגברים יצא להם בשלב כזה או אחר של החיים לצפות בפורנו או לתת פורקן לתאווה בצורה כזו או אחרת, אבל זה לא אומר שום דבר על אחוזי ההתמכרות. לגבי התמכרות נטו - מעריכים את זה בין חמישה לשבעה אחוזים.

אז מה ההבדל בין מי שצפה בפורנו לבין המכור לצפיה בפורנו? התשובה הפשוטה לכך תהיה שהמכור הוא זה שלא יכול להפסיק, לעומת מי שאינו מכור שיכול פשוט להפסיק כאשר הוא לא רוצה בכך. אבל התשובה הזאת היא לא חזות הכל, כיון שקודם לכך ישנו הבדל נוסף - מהותי הרבה יותר. המכור לפורנו הוא זה שרוצה להפסיק, בעוד מי שאינו מכור - לא מעוניין בכלל להפסיק.

כאדם נורמלי בתחום המשקאות החריפים, אין לי בעיה עם כך שמספר פעמים בשנה אני שותה אלכוהול ואפילו מידי פעם שותה הרבה. לפעמים החוויה מוצלחת יותר ולפעמים פחות, לפעמים אני קם עם אנגר-הובר ולכן לא יהיה לי חשק לשתות בתקופה שלאחר מכן, ולפעמים דוקא כיף לי ואני נהנה מכך והכל בסדר גמור. אני לא רוצה בכלל להפסיק. האלכוהוליסט הוא זה שרוצה להפסיק. כמובן שהשלב הבא הוא העובדה שהוא גם לא יכול להפסיק כאשר הוא רוצה, בשונה ממני שאם אחליט לא לשתות אלכוהול ויהיו לי סיבות מספיק טובות לכך - אוכל להימנע מכך בלי הרבה בעיה.

אז כדי שאהיה מכור אני צריך לענות לפחות על שתי הגדרות: א. אני רוצה להפסיק. ב. אני לא מצליח להפסיק. מה קורה כאשר אני רוצה להפסיק אבל לא יכול להפסיק? התוצאה תהיה קשורה תמיד עם אשמה ובושה. שני הרגשות השליליים האלו, הם הכח שידחוף אותי חזק יותר ומהר יותר מכל כח אחר - בחזרה הישר אל ההתמכרות.

כאשר אני מבין שרגשות אלו הם הכוחות המניעים החזקים ביותר מאחרי ההתמכרות שלי, אני יכול גם להבין מדוע אין הבדל בין סוג ההתמכרות ולא עומק הנפילות. לו יצוייר שאני מכור לאוכל, קרי: רוצה להפסיק לאכול בצורה כפייתית אבל לא מצליח להפסיק, אז כל פעם שאפול שוב באכילה מופרזת נגד רצוני, זה יגרום לי את אותן תחושות בדיוק שגורמת לי נפילה בתאווה למין. גם כאשר האוכל שאני בולס הוא כשר למהדרין בהשגחת הבג"צ, ארגיש אשמה ובושה על המעשה שעשיתי, כיון שלא הייתי מעוניין לעשות אותו, ובכל זאת עשיתי אותו נגד רצוני.

כל מכור מכיר את הסיטואציה הבאה: נפילה כואבת מביאה אותי להרגשה נוראית, שמיד מובילה להבטחה ש"לעולם לא עוד", מחיקה של כל ההיסטוריה במחשב וכן הלאה, רק כדי למצוא את עצמי עשר דקות אחר כך נמצא באותו מצב בדיוק בו הייתי לפני חצי שעה - בדרך לנפילה נוספת. מה היה כאן? המון בושה ואשמה, וחוסר יכולת להתמודד עם הרגשות הקשים האלו, מה שמוביל לבריחה שוב אל המקום היחיד בו יש לי את האשליה שהוא יתן לי פתרון ואפשרות להתמודדות עם הרגשות האלו.

ההבנה הזאת חשובה לי מאוד כיום כאשר אני בתהליך ההחלמה. אני מבין שהרגשות האלו של אשמה ובושה הם הרסניים עבורי, וכל נגיעה בהם תחזיר אותי למקום ממנו אני רוצה לברוח בכל מאודי. אנשים רגילים ונורמליים יכולים להתמודד עם אשמה ובושה בצורה נורמלית וסבירה, אבל לי אין את הכלים לכך, וגרוע מזה - אני כבר "מתוכנת" לכך שכאשר הם מגיעים לביקור - אני יורד למקלט.

הדרך שלי להתמודד עם אשמה ובושה היא להבין שאלוקים מנהל את העולם. נכון, אני בן אדם ועושה טעויות, אבל אין לי על מה להרגיש אשמה ובושה, ובמקום זה אני צריך ללמוד מהטעויות שלי איך להשתפר כדי לא לחזור עליהם. ביקורת עצמית יכולה להיות בונה וחיובית כאשר היא מתמקדת בעתיד מתוך אמונה שהעבר היה בדיוק רצונו של אלוקים, ולעומת זאת היא יכולה להיות הרסנית, כאשר היא מתמקדת בעבר וגורמת לי להרגיש אשמה ובושה.

כבר יותר משבוע שאני לא מתקשר לחברים, לא עולה לקבוצות הטלפוניות, לא מדבר עם הספונסר, לא הולך לקבוצות חיות וכו', הכל בגלל אשמה ובושה. זה הדבר הכי הרסני בשבילי.
תודה לך סוד על התזכורת.  אלוקים סידר שתכתוב את זה בדיוק ביום שאני הכי זקוק לזה. תודה.

אח שלי, היום שמעתי אותך בקבוצה ושמחתי. אני מבין ומזדהה מאוד עם האשמה והבושה, אבל הגיע הזמן להיפטר מהם.

ביום שאני יעכל את זה שאני סקסוהוליסט, כנראה שגם יהיה לי יותר קל להפטר מהאשמה והבושה.

על איזה אשמה ובושה אתה מדבר
אתה פה כבר הרבה זמן
ו99%מהימים אתה חזק ומחזק
יבוא גם ה100%
תהיה רגוע

דורון ראית מה זה..  99 אחוז של חוסר כנות.

תפסיק לדבר שטויות
הרי אתה כבר מכיר את זה
היום אתה מצוברח אז יוצא לך משפטים כאלה
ברגע שתתיצב שוב
אתה מלך האריות

דורון יקירי,
בחסד אלוקים אני כבר לא מצוברח, אבל אני כותב על מצב נתון. נכון שאני כאן כבר מעל חמשה חודשים, אבל עדיין קשה לי לקבל את זה שאני סקסוהוליסט. אני מוכן לקבל את זה שהחבר 'חסרונים' בפורום הוא סקסוהוליסט, אבל לא אני.
בימים האחרונים הסתובבתי עם המון תחושות של בושה ואשמה. ברור לי שהן מגיעות מהמקום של חוסר יכולת לקבל את המחלה שלי. כי אם קיבלתי את דבר המחלה באופן מוחלט, ממה יש לי להתבייש, ולמה אני אמור להרגיש אשמה?. למה ברור לי שאני יכול לחשוף את רגשותי רק כשאני 'ביג מחלים', אבל כשקשה לי זה כבר פאדיחות.
הבנת?

"בושה!" זה מושג שאני..מה אתה מלא בושה? אתה לא מצליח להתרפות אז אתה מלא בושה? אז בוא נחזור להסתכלות של התאווה בתור מחלה (זה מה שהיא..) אדם שחולה נגיד ב..איזה שהיא מחלה לא עלינו והוא כבר הגיע לבית חולים, והוא נכנס כבר לחדר ניתוח הוא רק צריך לסיים שם והוא יוצא משם בריא (בעז"ה) זה אנחנו 90% מתחילת ההתרפאות זה להבין שאנחנו חולים וצריך להגיע לבית חולים, הכניסה שלנו לפה לאתר זה הכניסה לפורום ושיתוף זה הניתוח..
כל החטאים של עם ישראל היו כי לא היה סבלנות..אח שלי יקר,אנחנו כבר בחדר ניתוח עוד מעט נצא החוצה להיות אנשים בראים..
עוד נקודה קטנה.. ר' נחמן אומר שהיצר הרע לא יכול להפיל את האדם לחטא אלה אם כן הוא בעצבות, אנחנו צריכים להיזהר לא ליפול לפינה הזאת, כולנו יודעים שאם אנחנו במצב רוח טוב או מבדח או משהו בסגנון כימעט ואין סיכוי שניפול..
שנזכה להיום היום בשמחה ולסיים את היום נקיים!

רק שמח, תודה.
תאורטית הדברים שאתה אומר קלים מאוד. אבל מעשית.....
דרך אגב מי זה היצר הרע שאתה מדבר עליו כאן, ולאיזה חטא אתה מתכוון?

חטא אדם וחווה (רק כמה שעות היו מחכים והיה נכנסת שבת והיה מותר להם לאכול לעץ הדעת)
חטא העגל (גם כמה שעות ומשה היה יורד מההר ועמ"י לא היה חוטא)
חטא המרגלים( הם ראו שקוברים הרבה אנשים אבל הם ישר הבינו מסכנות לא נכונות במקום לשאול ולהבין שה' עשה את זה בשביל שלא יראו אותם..)
כל החטאים האלה נחשבים שאם לא היינו נופלים בהם היינו נגאלים.. לדעתי צריך להסתכל על החטאים שלנו שאם לא נחטא אז תבוא הגאולה (שלנו,פרטית
וכלל עולמית, שצריך לראות אדם כאילו כל העולם נברא אלה בשבילו שיש לנו כח להזיז את כל העולם לכף זכות או לכף חובה ואז זה די מפחיד ליפול!

והיצר הרע זה מובא כל מיני הסברים אבל זה פשוט איזה שהוא כח מאת ה' שנותן חיות לדברים שהם "רעים בעינינו" השם הכי נפוץ לכוח הזה זה כליפת נגה.. כי אם נשאל את עצמנו איך יכול להיות רע בעולם של מנהיג שהוא 100% טוב בלי שום שמץ של רע?? התשובה היא שה' יתברך נותן כוח וחיות לדברים רעים בשביל כל מיני מתרות שלו.. 
מקווה שעניתי אם לא תגיד אני ישתדל שוב

פשוט לא הבנתי במה החטא והיצר הרע קשורים למחלה שלנו. סורי.

תודה רבה סוד, כרגיל, מקסים. אצלי התאומים הסיאמים - אשמה + בושה מולידים בדרך כלל גם את = הפחד, אני מפחד שידעו שאני אשם, אני גם מתבייש בכמה שאני מפחד שידעו כמה אני... זו הסיבה שבספר הגדול הוא הולך איתם יחד כמעט כל הזמן.

כשקראתי לראשונה בספר הגדול 'אנחנו מונעים על ידי מאות צורות שונות של פחד', נדרכתי, אמרתי לעצמי ולמי שהיה שם כדי להקשיב - הופה, כאן איבדתם אותי, פישלתם איתי.. רק אחרי זמן, כשקלטתי כמה מורכב לי לדבר על החולשות שלי, הבנתי שזו בעיה אמיתית אצלי.

כשהלכתי עם הפחד, כששיתפתי למרות הבושה, למדתי שהאשמה שמרעילה את נשמתי היא מחשבת גאווה של מי שמשוכנע שהוא מנהל את העולם, למדתי להרפות, להעביר את ההתנהלות שלי ביום יום דרך פילטר אחד, רצון אלוקים ממני..

דרך אגב, הדלק הזה יעיל הרבה יותר.


בהחלמה.
אוהב.

איך זה קשור למחלה שלנו?
החטא, דברנו על סבלנות אז ברור שאם היה לנו את הסבלנות הנדרשת לא היינו נופלים ,פשוט היינו אומרים סבלנות לתאווה היום אני לא נופל ומחר תתקשרי אלי.. לא היינו נופלים!! אין לנו סבלנות! 
היצר זה כמו שאדם נולד ברוך ה' בריא אבל אז משהו צץ חיצוני והוא ניהיה חולה! מה קרה שהוא חלה? הגיע איזה שהו משהו מבחוץ והשפיעה לרעה על המערכת הפנימית שלנו שהיית עד עכשיו בסדר ועכשיו בגללו אנחנו חולים. לדבר החיצוני הזה קוראים יצר הרע! תינוק שנולד לא יונק מאמו כי יש לו תאווה לזה הוא נולד אם איזה שהו תמימות טהרה איך שלא תקרה לזה.. ולעט לעט אנחנו מזדהמים מהעולם החיצון שבשפה היהודית מכנים את זה יצר הרע! איזה שהו כוח שלוקח אותנו למקום שהוא לא עבודת ה'! המחלה שלנו יש איזה כוח חזק שעוצר את התפילות שלנו את כל המאמצים שלנו מלהתקיים! מה זה? יצר הרע! הוא ה"חיות" של המחלה שלנו הוא נותן לה כח...

חח אם לא הבנת.. שלח לי הודעה בפרטי ואפשר לדבר בפל'..

אההה הבנתי, כי בדרך כלל 'יצר הרע עושה לי קונטציה שלילית עם ריח של בשר חרוך. אני מעדיף להיות 'סתם' חולה, בלי קשר לאיזה יצר. כמו שלמשל חולה בסרטן ל"ע הוא סתם חולה בחוסר יכולת לחיות. הבנתי אותי אחי?