זוכרים את מלחמת המפרץ? נחמן שי "המרגיע הלאומי" שדאג שלא נהיה מדי לחוצים מאחורי הטפטים.... ליתר ביטחון גם שמנו סמרטוטי ספונג'ה מתחת למשקוף. שיהיה.



לי היה מאז ומתמיד "מרגיע לאומי" פרטי שהשתנה בהדרגה. זה התחיל עם מוצץ ואצבע. עבר לספרים. לבעלי-חיים שגידלנו בביתינו. והגיע לסרטים. לפרונוגרפיה. אלא שכאן חלה "תקלה" במערכת. משהו השתבש. פתאום המרגיע הלאומי שלי הפסיק להרגיע אותי. הייתי לחוץ מכל מיני דברים אז הלכתי "להרגע" ומצאתי עצמי לחוץ הרבה יותר משבאתי.



חשבתי לעצמי "אם רק אלמד את חומר האיסור ברי לי שאפסיק וארגע" אז פניתי להרגע בראשית-חכמה. במסילת-ישרים. בסוגיות בגמרא שמדברות בנושא. ובשו"תים למיניהם. (אבן-העזר, כמובן) אך לא יכולתי להתמיד בלימודים. תמיד חזרתי לאותם דפוסי-התנהגות. לחץ - נסיון לרוגע בא' מהנ"ל (פרט למוצצים) - שגרר ללחץ גדול  יותר וחוזר חלילה. לא ידעתי איך להרגע.