קראתי היום בספרות שני משפטים שהייתי רוצה לשתף מהצורה שבה אני חווה אותם,

1."הגענו למסקנה שזה בסדר להתפתות ולהרגיש חסרי אונים לחלוטין מול הדבר, כל עוד יש ביכולתנו לקבל את הכח להתגבר"
שני שורות אח"כ
2. "אנחנו יכולים לצפות בשמחה לשלב שבו האובססיה תיעלם-לא הפיתויים"

יש באמתחתי שני סיפורים רק מהיום שיכולים להמחיש את שני המשפטים הנ"ל

מקרה ראשון,התיישב ליידי מושא תאווה הראש החולה שלי ישר מתפתה ומתחיל לפנטז על המושא תאווה
ב"ה חסד אלוקים לא מובן מאליו אני ישר מתחיל לעשות פעולות של כניעה מתפלל לאלוקים שיעזור לי,מבקש בשביל המושא תאווה את מה שאני מאחל לעצמי וכן הלאה, ב"ה כשם שהדחף לפיתוי הגיע כך הוא חלף כי קבלתי רק להיום את הכח להתגבר.

מקרה שני,הלכתי לבית של ההורים של אשתי ויש להם אינטרנט פתוח בלי חסימות,התחלתי להרגיש בפיתוי הכמיהה לצפות בפורנו אמרתי לעצמי שאני צריך להתקשר למשהו אך מכיוון שמיהרתי לא הספקתי ואכן כאשר הגעתי לבית הדלקתי את המחשב ואופס נכנסתי ליוטויוב איך שנכנסתי אסירות תודה מייד סגרתי את האתר והתקשרתי לחבר החבר לא ענה אך האובססיה חלפה לה הייתי שם כמה שעות וב"ה אסירות תודה יצאתי משם ללא פגע.

בזמנים אחרים אך לפני כמה חודשים כשלא הייתי בהחלמה האובססיה הייתה מכה בי ללא הרף ולא משחררת אותי למשך כמה שעות טובות ואפי' ימים שלמים עד שהייתי נכנע לפיתוי לתאווה.
אז כן אחרי כמה חודשים בהחלמה אני יכול להגיד שהאובססיה נעלמה עוברים עלי ימים ושבועות ללא האובססיה, הפיתויים לא נעלמו הם רובצים על ידי מידי יום בבית ברחוב בראש אך בזכות התוכנית קיבלתי את הכח להתגבר ולעשות פעולות של החלמה.

אלי, אני חסר אונים מול התאווה, אנא מימך רק להיום עזור לי להישאר נקי ומפוקח

יום נקי ומפוקח לכולם

אוהבים!

אני מאוד שמח לשמוע שהאובססיה נעלמת, אני נקי כבר איזה חודש וחצי אבל מחשבות על מין תוקפות אותי ללא הרף.