מה עושים כשהאוביקט המיני הוא לא התמכרותי, זאת אומרת שהוא לא אובססיבי ביום יום (גם בגלל השפעה של כדורים). אבל פעם  פעמיים בשבוע בא לך להשתכשך קצת בפנטזיות ולהנות, האם יש לזה תקנה? כי זה בפירוש לא בא עם חוסר אונים, מה שכנראה באמת מפריע זה הקטע הדתי המצפוני, לאדם חילוני במצב זה לכאורה לא הייתה בעיה, אז מה, זה אומר שחבל על הזמן?

נו אז מה הבעיה? אם זה כל כך קל, ויש לך בעיה דתית מצפונית, עדיף פשוט להפסיק, לא?

אין קשר ישיר בין תדירות המעשה לעצם ההתמכרות.
יש מכורים מאוד כבדים שהם תקופתיים, הם יכולים תקופות ארוכות לא לצרוך את הסם שלהם, אך לאחר התקופה הם חייבים אותו.
הם לא פחות מכורים בשום מובן. גם פיזית, גם רוחנית וגם נפשית הם חולים באותה המידה.

קלי קלות.

אפשרות ראשונה: ממשיכים להשתכשך במים.

אפשרות שניה: פשוט מפסיקים.