לא מצאתי מקום יותר טוב,אז אני עושה את זה כאן...
מתיישב מול המחשב.12 וחצי בלילה. אף אחד לא מסתובב בבית. מה נראה לך שיקרא עכשיו?!
אתה לא יודע לאן זה מוביל?!
היום חזרתי הביתה מהישיבה. מעולם רגוע, חסר כמעט התמודדות,ליפול ככה לעולם שצועק לך-תסתכל עליי!תביט בי!מהטלוויזיה בסלון שדלוקה נון-סטופ,ששם אפשר ליפול ברגע,אפילו מסתם ללכת ברחוב בערב של קיץ כגון זה צריך לחשוב,צריך להתאמץ. להישאר ממוקד. באיזה עולם מטורף אנחנו חיים?!
לפני שבוע הייתי בכותל(חוויה עצומה בפני עצמה,לא זוכר מתי הפעם האחרונה שבכיתי ככה,אפילו לא ביום כיפור...), והחלטתי ללכת דרך חבורה של צעירים. חבר וחברה. עשו מה שעשו. באמצע הרחוב. הייתי בשוק. איזו רדידות!זה מה שהולך בעולם החיצון. וזה בדיוק מה שהיצר מנסה למכור לנו-
אתה?!אתה בכלל לא מכור! בסך הכל זורם קצת עם התאוות שלך,כמו כל גבר נורמלי בעולם משוגע שכזה. עולם מלא בשקרים של קליפות הנאה,אבל אתה מה אכפת לך,תשתחרר קצת גבר,תהרוס את כל החיים שלך בשביל הנאה מטופשת של שתי דקות,ואחר כך תחזור לעולם הפחדים שלך,לעולם המגעיל והמצחין שאתה הולך ושוקע בו ללא יכולת לצאת. אבל אתה?! בכלל לא מכור...
הלו!!תתעורר!!אתה מדרדר לבור בלי תחתית,אם אתה לא עוצר עכשיו,הלכו לך החיים וכך יופיים,עדינותם,אצילותם-הישר לתהום. זה מה שאתה רוצה?בכבוד,אתה בדרך הנכונה. תמשיך ככה בעצימת עיניים עוד כמה שנים, ותמצא את עצמך עם אישה (אני עוד לא נשוי...) שכל היום תבגוד בה עם נשים אחרות מהאינטרנט. בהצלחה לך עם זה.
אני?!לא מעוניין. תודה רבה לך יצר יקר,לי הספיקו שמונה שנים. עד כאן.
אבא שבשמים!ראה את מצבנו הנורא. חמול עלינו,אנחנו רוצים להכניס אותך לתוך חיינו,אנא עזור לנו לפתוח את הדלת שתאפשר לנו לעשות זאת. לראות אותך בכל צעד ושעל לאורך הדרך הארוכה הזאת. לא להישבר בדרך. מקסימום-להתעכב קצת,אבל לא להישבר. לדבוק בך, במידותיך. להשלים עם מי שאנחנו, עם מי שייעדת אותנו להיות בעולם הזה. רק פתח אותנו, אבא. היכנס. כמעט שנגמר לנו האוויר.
(אולי עכשיו קצת יותר ברור למה התיישבתי ליד המחשב,בכל זאת-רצונו ייעשה).
תודה על ההקשבה,מצטער אם התיאורים פגעו במישהו. תרגישו חופשי לצנזר...
ערכתי