שלום לכולם,
אני מתחיל להפנים את מצבי החמור בכל נושא שמירת העיניים עד כדי התמכרות של ממש.
הדבר קשה עוד יותר כיון שאני מלמד בישיבה.
רציתי לדעת האם יש כאן מישהו במצב דומה או שמכיר אנשים כאלה?
תודה

אני לא במצב הזה, אבל אני מכיר פה המון כאלו...
בקבוצה בה אני משתתף יש לפחות שניים (ואנחנו קבוצה מאוד קטנה, מתוכם בערך 6 דתיים...).

יש שיעור גבוה של מחנכים ומורים אצלנו, ביסודי ובתיכון ובישיבות. לפעמים אני שואל את עצמי מה גורם למכורים להפוך למורים, או מה במקצוע הזה גורם לאנשים להתמכר...

כן ידידי היקר, גם אני מתמודד עם דבר דומה,

אני גם מלמד, בחורים וגברים בוגרים, מכל מקצועות החיים, ורגשות הנחיתות והצביעות פשוט מכרסמות אותי מבפנים....

ותאמין לי, שאם אותם התלמידים לא היו לוחצים אותי לקיר ללמדם - אין לי ספק שהייתי בוחר ומתרחק מללמדם!

ודע לך, שאצלי, ישנה עוד תוספת של טומאה יתרה, בתוספת לאובססיביות ולחוסר השליטה, מן סימפטום נוסף לחולי הזה - זה שאני מתמודד עם הבעיה של נטיות הפוכות....

ולצערי, אינני שולט במחשבותיי, ואני מוצא את עצמי שאני נמשך מינית לחלק מהבחורים שלומדים איתי  :-[

איייאיייי...... אם הם היו יודעים מה מתחולל בראשי כשאני רואה אותם........היו בורחים ממני כמו מאש......ה' ירחם!

אז כן, צריך להפנים שזאת ממש מגפה שמתחוללת בדורנו - ויש לטפל בזה בהקדם האפשרי - וטוב יום אחד קודם....

כן גם אני במצב דומה אני נחשב "רב" ויש לי הרבה מעריצים ואנשים שאם רק היו יודעים מי אני באמת היו בורחים ממני...... וזה מתסכל פי כמה.... בפרט שלפעמים מתייעצים איתי לגבי הקשיים שלהם בקדושה לו רק היו יודעים מי אני......
מבין אותך מאוד
לפחות אנחנו נמצאים פה בשביל לצאת מהמצב המביש הזה....

אאוצ'.
מוכר עד כאב.

עבדתי עם בחורים. נתתי להם שיעור יומי במוסר חסידות והשקפה. ניסיתי בכל כוחי להעביר להם מסר של כמה יפים חיי קדושה. אני באמת מאמין בזה. אין דבר יותר מתוק מלהיות קרוב לה' ...

אז למה לעזאזל כל ערב אחרי השיעור הייתי מתפרק מול המחשב??!!

זה אכל אותי ונגס בי. עד שהייתי בא לשיעור כדי לשאוב מהם קדושה כבר איבדתי אמון בעצמי שאני יכול להשפיע קדושה...

אבל יש תקווה אח יקר. אני נקי היום. אני קדוש. אני חי קרוב שוב לאבא אוהב שבשמים ובארץ. יש דרך!

אוהב
הושיעה

אני גם מצטרף להכאב שלכם, אני לא רב או ר"מ אבל אני כן נחשב מהיותר רציניים, ולפעמים עושה דברים שאני פשוט מתבייש עם חברים מסיומים שחושבים אותי לצדיק,
אבל האמת שמי שזכה והוא כן רב וכו' ומנסה לעזור ועוזר לאחרים עם הבעיות שלהם, זה גם מאוד חשוב בגלל שזה מחייב יותר, וגם להגיד הדברים אפי' אם לא אוחזים בזה מאה אחוז,זה גם משפיע עלינו

נשמות גבוהות, זה מה שאנחנו, פשוט הלכנו לאיבוד. חיפשנו במקומות הלא נכונים.

התכוונת ברצינות?

לגמרי. אנחנו יהלומים מכוסים בבוץ. קירבת הבורא של מכור נקי בהחלמה, עבודת ה' של אדם העושה חשבון נפש מדי רגע, היא משהו לא רגיל. כמה 'נורמטיבים' אתה מכיר שחייבים לדבר עם הכח עליון שלהם בכל רגע? כמה מהם אתה מכיר שהכח העליון עבורם הוא קביים? באמת, לא בכאילו?

אני אדם שחסר לו רגל, אין לי כח לדדות על השניה, בכל רגע שאני מבין שאיני יכול לצעוד ללא הקביים שלי, אני פונה אליו ונעזר בו. בעצם חי בתחושה מתמדת שבלי הכח עליון אני לא יכול, ההישענות עליו, האמונה והביטחון בו הם ברמה אחרת מכל אדם 'רגיל'.

אני לא מבין גדול בנשמות, אבל אני כן מבין במה שאני מחפש - או יותר נכון במה שמצאתי.

יש הרבה אנשים שאם היו להם בדיוק את החיים שלי, הם היו מסתפקים בזה ולא ממשיכים לחפש, ובודאי שלא בצורה בה אני חיפשתי. אבל אצלי לא הספיק לי חיים רגילים והמשכתי לחפש משהו - בלי לדעת מה אני מחפש.

חיפשתי משמעות לחיים. אז יכול להיות שזה בגלל שיש לי נשמה גבוהה, אולי. לא יודע. מה שבטוח זה שהחיפוש הוא היה חיפוש של משמעות ופנימיות, אלא שהוא נעשה במקום הלא נכון.

ד"ר, אתה בטח מכיר את תיאוריית אימגו.

סוד, אני מכיר שיטה לטיפול זוגי שם אימגו, אבל לא הבנתי למה דבריך רומזים

מורים הם בעלי מאפיין רגשי חזק וזה תופס אותם גם בנושאים התמכרותיים, הם אנשים חמים!

דוקטור,

באימגו טוענים שאנחנו מחפשים את בן הזוג שלנו, כדי להמשיך את מה שסבלנו מההורים. למשל מי שלא קיבל חום ואהבה בבית, מבטיח לעצמו שהבית שהוא יקים יהיה אחרת, אבל הרבה מאוד פעמים הוא חוזר בדיוק לאותו מקום, כיון שבאופן מוזר הוא מחפש לעצמו את מה שהוא פיספס.

באותו אופן מסבירים איך הרבה מנשות המכורים יש להן את המאפיינים המתאימים להיות אשת מכור (תלויות, צורך בשליטה וכן הלאה). הן לא באמת ידעו שהן התחתנו עם מכורים, אלא שבתת מודע הן חיפשו את זה.

לפי זה אני יכול להמשיך ולהסביר שהרבה מכורים מתאימים להיות מורים, דוקא בגלל שזה כל כך יכאב להם להיות מורים. מי שנושא במשרה תורנית של השפעה (מורה, רב וכן הלאה), סובל הרבה יותר מההתמכרות מאשר אדם שעובד במשרד, כי הוא מרגיש את השקר שהוא עושה מול אלו שעבורם הוא צריך להראות דוגמה של האדם ההפוך מהמכור שבו.

אז ההגיון היה אומר שכל המכורים יברחו ממשרות תורניות כמו מאש, אבל באופן פרדוקסלי הם עושים בדיוק את ההיפך ומחפשים דוקא את המשרות האלו ובכך ממשיכים להכאיב לעצמם.

הגיוני? לא בטוח.