אז מה בעצם ההבדל בין התאווה להחלמה? גיליתי שיש המון נקודות מקבילות.
א. רק להיום – התאווה תמיד מספרת לי שזו תהיה הפעם האחרונה. רק להיום תיפול, מחר תפסיק. כמה פעמים האמנתי לה? תמיד היא חזרה למחרת ואמרה אותו דבר, רק להיום תיפול. מחר...
בהחלמה אנחנו אומרים אותו דבר. להשאר נקי רק להיום. מחר נראה, היום אני נשאר נקי.
ב. למסור את הרצונות – היום אני מנסה לומר לעצמי שאני צריך למסור את הרצונות לאלוקים, אני לא יכול לבד. גם התאווה תמיד אמרה לי אתה לא מסוגל, אתה לא יכול להתמודד עם הלחצים הפחדים וכו'. תן לי אותם. תמסור את עצמך לתאווה.
יכולתי להמשיך עם כל הדברים המשותפים ולהבין שבעצם התאווה הייתה תמיד הכח העליון שלי. את כל התוכנית בעצם כבר הכרתי, רק שהפעלתי אותה הפוך...
אבל היום הבנתי את ההבדל, ואני מקווה שההבדל הזה ישאיר אותי בתוכנית ויעזור לי לעלות על שביל ההחלמה.
אתמול נפלתי. הייתי יומיים בחיפוש תאווה ובסופם נפלתי, עכשיו כשעברו יותר מ-24 שעות ואני קצת יותר מפוכח אני מבין שהדבר הכי נורא בנפילה שוב לתאווה הייתה הבדידות. הייתי במקום שלא חסרים בו מחפשי תאווה. מזהים אותם ברגע. אבל אין בינהם קשר. כל אחד רץ מצד לצד מחפש את התאווה שלו כמו עכברים שסגורים בקופסא.
אלוקים תן לי עוד 24 שעות של נקיות ומפוכחות. ותן לי לזכור תמיד שלא כדאי לי לחזור לתאווה. ולו בגלל העובדה ששם אני לבד.

תודה חוזר, תובנה מעניינת.

מישהו פעם אמר מה ההבדל בין ריקוד של גוי לבין ריקוד יהודי?
היהודי רוקד במעגל מחזיק ידים עם היהודי שמימינו והיהודי שמשמאלו. וכך כל היחידים הופכים ליחידה. ואז הוא בסדר עקבי מקיף מעגלים... מתקדם.. כל פעם חוזר לאותה נקודה ממקום גבוה יותר.. ובעצם יש לו שיכות עם כל ההיקף של המעגל כיוון שהוא מחזיק ידים ומחובר ודבוק עם כל המעגל.
והיפוכן בריקוד של גוי...

שנזכה לצעוד.. לרקוד..

תודה לכם 'חוזר' ו'הושיעה'
אהבתי
מאוד