בתור מכור, אף פעם לא נתתי את הדעת לראות מתי בדיוק אני נופל או מה ההתרחשויות שקדמו לכך שהגעתי למקומות שאחר כך התחרטתי. במשך שנים ארוכות זה פשוט היה חלק מהחיים. נופל וקם, נופל וקם. נפילות קלות, נפילות קשות, נפילות כואבות, נפילות שכבר לא הרגשתי את הכאב וכן הלאה.

כשהתחלתי בתהליך ההחלמה, אחד השלבים החשובים היה לזהות את ה"טריגרים" שלי. דהיינו מה הם הסיבות המיידיות שמזרזות ודוחפות אותי לנפילה. זה הרי לא קורה סתם. בפוסט הזה לא אכנס לשאלה מדוע אנחנו בורחים לפורנו ולשאר הנפילות (נשאיר לדיון אחר), אלא לסיבות המיידיות המובילות לתאווה.

ברגע שאנחנו יודעים מה הם הטריגרים, הרבה יותר קל לנו להמנע מהם, וכפי שיוסבר להלן.

אספר לכם על עצמי, וכל אחד יעשה את החשבון נפש של עצמו ויסיק את המסקנות המתבקשות אצלו. כמובן שכל אחד הוא שונה ואין מה ללמוד אחד מהשני בפרטים אלא רק בתמונה הכללית.

אני גיליתי שישנם שני סוגי טריגרים אצלי. האחד מעשי והשני נפשי. כמובן שאת הראשון היה קל יותר להוציא מהתמונה.

הטריגר המעשי היה זמן פנוי. אני עובד מול המחשב כל היום, ובדרך כלל עסוק עד מעל הראש, והנה פתאום מגיע יום שאין לי מה לעשות. אז מתחילים באתרי חדשות, אח"כ צפיה באיזה סדרה ישראלית נחמדה, ומשם (תודות לשחקניות הצנועות) הדרך קצרה להמשיך לאתרי פורנו.

אז מה עושים? ערכתי לעצמי רשימה של דברים שהייתי רוצה לעשות ובדרך כלל אין לי זמן להם. לא דברים דחופים אלא כאלו שאין בעיה שימתינו (זה יכול להיות לימוד, קריאה, גיזום של הדשא, ריצה או כל דבר אחר). עכשיו כשפתאום אני מגלה שיש לי זמן פנוי, אני מיד ניגש לרשימה, בוחר משהו מעשי וממלא את הזמן. בנוסף לכך מצאתי תחביב (זה יכול להיות בניית מטוסים זעירים או כל דבר אחר שעולה על דעתכם), ומדובר בפרוייקט שאין לו תאריך יעד, אלא כאשר יש לי זמן - אני ממלא את זמני בתחביב הזה.

ואז גיליתי שיש לי טריגר הרבה יותר בעייתי. כאשר אני נמצא בצד המפסיד - אני בורח לתאווה. זה יכול להיות וויכוח בעבודה כאשר הבוס תמיד יוצא וידו על העליונה. זה יכול להיות פרוייקט שהשקעתי בו את כל כוחי והחברה המתחרה השיקה יומיים לפניי פרוייקט יותר מוצלח, זה יכול להיות בחירות מקומיות ששימשתי יועץ ובסוף המועמד הפסיד ויכול להיות אלף דברים מבאסים. לא יכולתי להתמודד עם כשלון והדרך הכי קלה היתה לברוח לתאווה.

מה עושים כאן? זה כבר יותר קשה כי זה עבודה עצמית בה אני נדרש לשלוט בעצמי, להבין שהכל מאת הקב"ה ושאני לא שולט על העולם. זאת עבודה קשה אבל משתלמת כי בסוף הרווח כולו שלי, הן בכך שאני לא בורח לתאווה, אבל יותר מכך בזה שאני לא מפחד להפסיד.

ומה איתכם? מה הטריגרים שלכם? אל תתביישו, כתבו כאן הכל וביחד ננסה לעזור אחד לשני.

טריגר ראשון: שעמום
פתרונות: לדאוג שיהיה לי הרבה עבודה במשרד
סדר יום עמוס בחברותות וסדרי לימוד קצרים במשל היום של 3-4 דקות, ספורט, ומטלות שונות. פשוט למלא את היום לגמרי.
ניהול פרויקטים התנדבותיים - לקחת אחריות על דברים שונים

טריגר שני: חוסר סיפוק ותיסכול
פתרונות:
בטחון, אמונה פוסטים של זלמן,
הסחת דעת על ידי לימוד בהתלהבות עם החברותא, תפילה ברגש, צפיה בסרט צנוע (צריך להזהר אבל אפשרי ויעיל), כוס וודקה ושינה טובה.

טריגר:ייאוש עצבות
פתרונות:שיר טוב ומשמח (מומלץ:אודי דוידי)
טריגר ב': שיעמום
פתרונות: אשמח לשמוע

קשה לתת עצות לשיעמום כשלא מכירים ולא יודעים הרבה פרטים.

בגדול, מומלץ לעשות משהו בסגנון מה שעשיתי. תכין לך רשימה של דברים שאתה רוצה לעשות (ספר שאתה רוצה לקרוא ואין לך זמן, משהו מעניין שרצית ללמוד ולא יצא לך, טלפון לסבתא שלא התקשרת המון זמן, וכן הלאה).

בהצלחה

תודה זלמן על הנושא הכל כך חשוב הזה

הכלי שהכי עוזר לי זה פשוט לזהות לפני השימוש שלי בתאווה את מה שגורם לי לרצות לעשות את זה
ברשותך אני יזכיר כאן את הכלי שנקרא "עכבר" המוזכר בספר הלבן(עמוד 23) :

אי עמידות בפני מנגנוני הפעלה כאלה היא אחד הגורמים לשימוש בסיסמה של התוכנית שלנו עכבר
אל תהיה "ע"ייף מדי, "כ"ועס מדי "ב"ודד מדי "ר"עב מדי

עייף , נדמה שהעייפות גורמת לנו להיות חשופים יותר לפיתוי, מורידה את ההגנות שלנו איכשהוא כיאלו העובדה שאנחנו חלשים גופנית משפיעה על החוסן הרגשי שלנו

כועס, כעס, טינה ומחשבות שליליות על עצמינו או על אחרים יוצרים את ההפרעה שבודדת אותנו ומכינה את הרקע לצריכת הסם שלנו

בודד, המכור למין המנותק הוא חיבור כושל שמחכה לזרם (תאווה)

רעב, אצל רבים מאיתנו מצב של עצבנות למשל חיפזון התרוצצות או התנהגות "היפר" נראה מסוכן לפחות כמו רעב והרעב כשלעצמו יכול להוביל לבולמוס אכילה, כפי שרבים מאיתנו יודעים היטב בולמוס של אוכל יכול להפעיל את ההתמכרות המינית

כשאנו לומדים לזהות את מנגנוני ההפעלה שלנו לוותר עליהם מתוך המפוכחות ולקבל את המוגבלות שלנו, הולך ופוחת הפחד ליפול אנחנו לומדים את ההבדל בין התמכרות לסיפוק הצרכים שלנו לבין דאגה לעצמינו.

איפה הספר הלבן אני רוצה לקרוא אפשר קישור או הדרכה למצוא

שלומי,

יישר כח על הדברים. אכן העכבר הם ארבעת הדברים הנפוצים ביותר שכל אחד צריך לתת עליהם את הדעת. הסברת את הדברים יפה מאוד.

יחד עם זה, נראה לי שכדאי לנסות לפעמים לרדת קצת יותר לפרטים וכך לזהות חולשות יותר ספציפיות. הנה דוגמא: אני גר בחו"ל וביום ראשון המשרד ריק ואין הרבה עבודה. אני לעומת זאת אוהב לעבוד והייתי מגיע למשרד כל יום ראשון - מה שגרר כמעט תמיד נפילה...

האוירה של מקום ריק, עם חוסר בפעילות ודכדוך, הביאו אותי בשעות אחר הצהרים המוקדמות להתחיל בשיטוט אינטרנט שנגמר רע מאוד.

אז עכשיו אני פשוט מנצל את הזמן אחרת ויוצא עם אשתי והילדים. זאת דוגמא שבודאי קשור לכל הדברים שכתבת, אבל כששמתי את האצבע על משהו ספציפי - זה יותר קל לפתור.


"הרצון הטוב",

לא מומלץ לקרוא את הספר הלבן לבד, אלא לעבוד עליו בקבוצת תמיכה. זאת הדרך הנכונה לפעול עם הדברים שכתובים שם וליישם אותם בחיי היום יום.

אבל איפה הספר הזה? באתר? בחנויות ספרים?

אפשר כמובן לקנות אותו, ויתכן שיש גם עותקים באינטרנט (אני קראתי את הגירסא האנגלית וזה היה באינטרנט).

טריגר: שיעמום
פתרונות: משחקי וידיאו, שזה פיתרון מעפן כי מתישהו כבר מתחיל לשעמם וזה לא מספק.

טריגר שני: חוסר עזרה לזולת/חסד
פתרונות: אין כ"כ, הדרכתי בבני עקיבא כך שאין לי מה לעשות כ"כ, אני גר במקום שאין כ"כ הרבה אפשרויות לעשות חסד, יש דברים כמו ללכת לבתים ולהתרים אבל אני חושב שעברתי תגיל הזה, או בית תמחוי ביום אחד בשבוע שמלא בנשים שלא לבושות הכי צנוע מה שמשאיר אותי בלי כלום.

פתרונות (שאני מקווה שיעזרו):
אתה יכול ללכת לקחת קורסים בחובשות וכאלה וללכת לעזור בבית חולים.
או שאתה יכול ללכת לבית אבות ולעזור גם שם אתה גם יכול ללכת לארגון משולחן לשולחן\לקט ישראל וכבר ימצאו לך מה לעשות.
תאמין לי שלא חסר מה לעשות.
בהצלחה מרובה.
אין יאוש

Newman105 כתב on 15 מרץ 2012 18:54:


אחי,קח לעצמך פרוייקט לימוד תורה למשל משניות עם פירוש קהתי (זצ"ל) מסכת ועוד מסכת אמליץ לך וגם לי לקנות את הסט קהתי הקטן ...או שאתה יכול ללמוד מסכתות גמרא מהצד..
כי "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"

ר' זלמן - אני מחכה לספר שלך...

עד אז:

טריגרים פנימיים: שעמום, בדידות, כעס, תסכול, עייפות.
טריגרים חיצוניים: גירויים חיצוניים למיניהם.

אצלי בד"כ הנפילה תגיע רק בשילוב של הפנימי והחיצוני ולעיתים רחוקות רק של הפנימי.

פתרונות :
לשעמום ובדידות:
למלא את היום כמעט עד אפס, לא לנוח לרגע ולהיות עם אנשים כל היום.
מי שעצמאי שיחליף עבודה או שיכנס ללמוד בכולל עד שיקראו לו לעבוד!!!

לעייפות:
לא להכנס לישון לפני שממש ממוטטים. להעסיק את עצמכם עד אפיסת כוחות.

לכעס ותסכול:
לדבר עם חבר טוב, להעביר חוויותולספר בדיחות.
לקחת לידיים איזה ספר מוסר ללמוד בקול.
לחשוב כמה שצריך להודות לאבינו שבשמיים וכמה לא נרצה להכעיס אותו. לחשוב מה יגידו ההורים או הסבים אם הם יראו אותנו נכשלים !!!

פתרונות לטריגרים חיצוניים:
לכבות ו/או לעצום עיניים.
לחשוב כמה שצריך להודות לאבינו שבשמיים וכמה לא נרצה להכעיס אותו. לחשוב מה יגידו ההורים או הסבים אם הם יראו אותנו נכשלים !!!

בעצם את מרחק הזמן בין כל נפילה אפשר להגדיל ע"י התחזקות רוחנית וחסימת גירויים חיצוניים.

בהצלחה לכולם

שלום
לגבי הספר הלבן , ניתן להשיג בתרגום לעברית , בכל קבוצות SA בישראל,
לשימוש פנימי בלבד, לא נראה לי שניתן להשיג בחנויות.
כאן באתר יש משהו דומה, מעובד לאוירה חרדית ומותאמת לנו,

לגבי הטריגרים גם אצלי יש שני סוגים של טריגרים
א. נפשי : מצב רוח ירוד, כעסים, טינות, דיכאון, לחצים, כולם עלולים לגרום לי לברוח לפינת התענוג הרגעי .
ב. מעשי : ראיית תמונות לא צנועות, מבטים ברחוב, פנטזיות שקופצות לראש, וכמובן סרט פרוץ.
  יש דבר נוסף שכמעט תמיד מהוה טריגר, "הנפילה הקודמת" , עבירה גוררת עבירה
  כולנו מכירים את תחושת הזבל שמגיעה אחרי נפילה , איך מפצים את עצמנו על התחושה הזו?
                            בנפילה נוספת
                            וחוזר חלילה עד אין קץ.
תודה
מוטי 

deal כתב on 18 מרץ 2012 08:20:

כל פוסט כאן בפורום הוא פרק נוסף בספר שכולנו ביחד כותבים. ספר השפיות.