קורה גם לכם?
אני עכשיו אחרי תקופת נקיות ב"ה ויחד איתה מגיעה עייפות כבדה
משהו לא רגיל, שאני לא יודע אם לשייך לכימקלים, לשוקולד, או ללחץ

אצלי העייפות היא בריחה. אני בורח לשינה, שזה אחד משישים בהתאבדות.

אור יקרות היקר.
אני 50 יום בנקיות ברוך ה.
אתה לא מבין איזה עייף אני. אני בעבודה נרדם על הכיסא כל הזמן.
לקחתי היום חצי יום חופש מהעבודה בשביל לישון. ישנתי אולי חצי שעה זאת עייפות מוזרה בהחלט אתה כל כך צודק.
לדעתי אלו תופעות הלואי של נגמלים מהתמכרויות.
נקווה שזה עובר אחרי שהמח מתרגל.
בהחלמה.
תמיד בשמחה..

רק עכשיו אני מצליח להבין את הסיבה לעייפות שפקדה אותי בזמן האחרון...
מאז י' אב - היום בו המחלה הארורה הופיעה שוב ביתר מרץ בליבי השבור.
אז, התחלתי להרגיש עייפות מוזרה ובלתי נמנעת. זה היה הכוח החזק ביותר כדי למשוך אותי מהתאווה.
הייתי עייף, ועד היום אני עייף. עד היום הכוח רצון קיים בי.
מנגד, גם התאווה קיימת.
רק תפילה לאבא שבשמיים תחזיר אותנו לאיזון אנושי וכל כך נכסף...

תורת ה זה בדיוק מה שקרה לי. זה לא הרפה ובסוף נפלתי.
תתחזק עכשיו ותוסיף חומרי עזר. זה יכול לבוא ממקום לא צפוי.
בהחלמה.

אני לא זוכר תקופה כזאת, אבל יכול להיות כי הייתי תמיד עייף....

ייתכן שזה בגלל שהתאוה מילאה כל חלל בנפש, עד לא מזמן, ופתאום צריך להסתגל לחיים ריקים מתאווה, ולכן חוסר המוטיבציה.
אולי הגיע הזמן ללמוד למלא את החיים ואת המקום הזה בדבר חי ומציאותי אמיתי, רוחניות. הרי המחלה של התאווה היא רוחנית אך שגויה, זה עיוות פנימי בנפש.
אצלי הרוחניות ממלאת הרבה חלל. והדרך הרוחנית שאני הולך בה, נותנת לי סיבה לחיות, והפעם היא לא תאווה.

כשאתה אומר רוחניות למה אתה מתכוון?

אני גם מגלה את החלל הזה, ואין לי מושג איך למלא אותו

תוכנית 12 הצעדים מלמדת אותי רוחניות, שנותנת לי הרגשה של מילוי, שלמות עם עצמי, היפך החלל.
זה מתחיל בקבלת עצמי עם החולשות שלי, וממשיך בחיים של אמונה שאין טעויות בעולמו של השי"ת, ובתיקון העיוותים שיצרתי במשך השנים.