אני יודע מה מפיל אותי. מהו רעל עבורי. תאווה, אגו, טינה, ציפיות... ואני אכן מוותר כמעט לגמרי עליהם.
השאלה היא למה אם אני מוותר עליהם ב95% זה לא מספיק? איך תמיד ה5% גוברים על ה95%? זה לא הגיוני לי.

אני מרגיש בזה כמה דברים,

1. כנראה, ה5% שהשארתי היו הראשונים ולא האחרונים.
2. שאני כל כך אלרגי עד ש5% יכולים לדפוק אותי.
3. שה5% מוכיחים שהויתור הוא לא עד הסוף. כמו צום לא כמו כניעה.

אבא אני מתחנן לפניך שתתן לי כניעה וויתור על התאווה לגמרי כליל. ואפילו אם המחיר זה שיהיה לי משעם בלי ריגושים אפילו אז לא אגע בתאווה ולא אנסה למלא את הריגושים שלי מתאווה ופגמי אופי. אני ניסיתי ולא הצלחתי. אנא אבא עזור לי. כי אם לא אוותר לגמרי לגמרי לא אחזיק מעמד יותר מיום יומיים עד לנפילה כואבת. בבקשה.

אשמח לקבל עצות מעשיות מחברים מה מועיל לכם לוותר ב100%. איזה פעולות מדגישות את הויתור?

אח שלי, נראה לי שיש משהו קצת בעייתי בתפיסה הזו. כי ביחס לחמש אחוז הנותרים אתה למעשה מאה אחוז לא מוותר... יש הבדל בין הרגל, בין מה שנוחת עלי פתאום, לבין החלטה מודעת שיש תחום שנשאר מחוץ לתחום. 'לאחוזים' שנשמרים כבקבוקים...

זה כמו לטבול במקווה ולהאיר ציפורן בחוץ, רבאק ציפורן?

מה שעוזר לי זה להיכנס למים. כולי. כל המודע שבי. השארתי משהו מחוץ ךחשיפה הוא יהלום בי מבפנים. אם יש משהו שאני אומר 'זה לא', הוא הנפץ שמדליק לי את פתיל ההצתה, למה? כי הבעיה שלי היא רצון וכשיש משהו שאני משאיר לעצמי, כרצון 'קטן' הוא צומח במהירות האור להיות כל הרצון.

5% שהופכים ל 100%, ישנו אחד ולו מלוא הכח. הוא המטפל הטוב ביותר באלו שנגמרו להם האחוזים.

בהחלמה.

אני חושב שהשאלה של הושיעה היא שאלה שגם אני שואל את עצמי.
אני מוכן לוותר על 100% (כנראה שלא נכונות אמיתית כי בפועל אני מוותר רק על 95%) איך אני ממשיך מכאן? למה זה לא מספיק, ועם הזמן הוויתור יגיע?

חברים, זה פשוט - אם ברגע האמת אני לא מוכן לוותר על חמשת האחוזים הראשונים אני במאה אחוז לא נכון לוותר. אשר על כן כשאגיע מול מה שמכונה 'חמשת האחוזים', אחרונים או ראשונים, אנקוט בפעולה של ויתור: וזה לא משנה מה, התנתקות מהאינטרנט, מחיקת הפייס, קבוצות מידע בווטסצאפ, מיילים בעייתיים, כיבוי מחשב, טלפון לחבר, או סתם פעולה הפוכה מהרצון כשהילדים עושים דווקא  ולאישה אין כח...

האמת שבתוכי לא וויתרתי עדיין על כלום. להיפך יש לי תכניות להשתמש בתאווה ביצירתיות שעדיין לא חוויתי בעבר. האובססיה נמצאת אצלי ובועטת.
אבל כל זה יקרה לאחרי ה24 שעות הקרובים. ביממה הקרובה אני ב"ה מרגיש שיש לי את האפשרות לבחור ואני בוחר בלהישאר נקי.

אני יודע מחברים אחרים שזה יכול לקחת שנים עד שהאובססיה מתחלפת ופתאום אתה רואה שאפשר לחיות בלי סקס.

אני עדיין לא שם אבל אני בדרך כל יום רק להיום.

שבת שלום וכיפית.

IHOPE

בחסדי הכוח העליון שאוהב אותי מאוד אני נקי מהחמישי לנובמבר 2012 כל יום רק להיום.

אז להיום ויתרת ב100%?