הצעקה לא רק מבטלת את הדין. היא גם מזמינה חסד.
שפע עצום מצפה לנו. חסדי שמיים וטוב הארץ. אבל השפע הזה עדיין נסתר ונעלם מאיתנו, כמו עובר. בשביל ללדת אותו, כמו יולדת, צריך לצעוק. "והצעקה שאדם צועק בתפילתו ובתורתו, אלו הצועקות הם בחינת צעקת היולדת" (ליקוטי מוהר"ן תורה כ"א סעיף ז')
לצעוק. אבל לצעוק באמת. כמו יולדת.
"כך צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִצְעוק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִשָּׂא לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע הַיָּם תָּלוּי עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְהָרוּחַ סְעָרָה סוֹעֵר עַד לֵב הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה לַעֲשׂוֹת וְכִמְעַט אֵין פְּנַאי אֲפִלּוּ לִצְעוק" (שיחות הר"ן אות קי"ז)
כמה לצעוק ועד מתי לצעוק? עד שהישועה תגיע.
"וְהָעִקָּר הוּא "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי". כִּי גַּם צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וְיִצְעַק לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם" (קיצור ליקוטי מוהרן ע"ח אות ב')
צעקנו והצירים רק מתגברים? סימן הוא כי הלידה קרובה לבוא. "כי ישראל יהיה קבלה בידיהם שאי אפשר (אלא) שיגאלו רק מתוך צרות גדולות ורעות, שהם חבלי משיח שידמו כחבלי יולדה, שככל שיגדלו החבלים כן תגדל התקווה כי הישועה קרובה שיוולד הוולד" (מלבי"ם חבקוק ג טז).
עוד מעט ניוולד. עוד מעט יתגלה האור המופלא של כל אחד מאיתנו. ואז נראה ונדע כמה היה כדאי לסבול את כל מה שסבלנו. את צירי הלידה של עצמנו. כותב המהרש"א: "מדמה ישראל בעת גאולתן לקטן שנולד והקדוש ברוך הוא מולידן" (מהרש"א סנהדרין צח דיבור המתחיל כל גבר).
וכשנראה איזה תינוק נולד. יהיה לנו תענוג כל כך גדול, שישכיח מיד הכל.
"כשהאישה רוצה לילד הוולד ובוודאי יהיה לה תענוג גדול אחד שתלד הוולד, אך קודם שתבוא אל התענוג יש לה צער וחבלי לידה וזה נקרא 'חבלי משיח'" ("מאור עיניים" פרשת כי תשא).
בקרוב ממש יצטרפו כל צעקותנו ושוועותינו, כמו ביציאת מצריים "ותעל שוועתם אל האלוקים".
אחרי צירים ארוכים ומרים בוא תבוא גם הלידה.
ואז נשמע צעקה אחרת לגמרי: "וְנַעֲשָׂה צְעָקָה בָּעוֹלָם: מַזָּל טוֹב מַזָּל טוֹב, וְגַם אֲנִי שָׁאַגְתִּי: מַזָּל טוֹב" (חיי מוהר"ן סיפורים חדשים פ"ב)