בס"ד

לאחר ימים רבים שלא נכנסתי לפורום, אני רוצה לשתף אתכם בתחושה.

ברוך ה' ורק בחסדו אני נקי תקופה ארוכה מאוד ממה שיכולתי לאחל לעצמי,

רבות אני מתלבט בהגדרת ה"חולה" , אני לא כל כך משוכנע שאני חולה, ובכלל לא משוכנע שבזה שיש לי פגמי אופי הופך אותי לחולה.

נכון יש לי פגמי אופי, אבל למי אין פגמי אופי?

ואם תאמר כי פגמי האופי גורמים לי להימשך לתאווה,  על זה יש לי תשובה.

את פלוני פגמי האופי מושכים אותו לתאווה, ואת אלמוני פגמי האופי מושכים  לאובססיית קניות מטורפת, ואת האחר פגמי האופי מושכים אותו להאזנה למוזיקה.

ואת האחר פגמי האופי מושכים אותו לבולמוס מטורף של אכילה, ואת הנוסף פגמי האופי יכולים למשוך אותו לאלכוהול.

הצד השווה שבכול בני האדם (כמעט) שכל אחד אובססיבי למשהו אחר ולא יכול לוותר עליו.

כל אחד נמשך אחר הפגמי אופי שלו, אז יוצא מכאן שכולם חולים!!?? כי הרי אין אחד שאין לו איזו אובססיה נסתרת או גלויה.

ואם תאמרו כי התאווה היא הגרועה בכל ההתמכרויות, תרשו לי לחלוק עליכם כי גם תאוות קניות או אוכל היא יכולה להיות רעה חולה, באותה רמה בדיוק אם לא יותר. גם פיזית ואפילו היא יכולה להיות מסוכנת.

יוצא שאנחנו נמצאים בצרה שרבים וטובים נמצאים שם, וכולם חולים?? אז למה אנחנו כל כך היסטריים מן המחלה הזאת?

את האמת אין לי תשובה לשאלה הזאת, אבל יש לי דבר אחד שאני כן יודע.

אולי האובססיות האחרות הן גם מחלות, ואולי לא, אני לא מצליח בדרך רגילה להשתחרר מן התאווה, אז אני חולה!

ועכשיו אחרי שדבר אחד ברור לי, והוא כי אני חולה!!! והיות ואני חולה, אני חייב לטפל בעצמי!!! וזאת על ידי טיפול של החלמה!!!

ואם אעשה את כל הפעולות הנצרכות אהיה נקי, ואוכל אולי להחלים, אך אם אעסיק עצמי כל היום בשאלה האם אני חולה או לא, והאם כול בני האדם חולים או כולם בריאים,

לא אוכל להחלים!!!

ולכן אני מעדיף להשאר עם הקושיות, וביחד עם זאת לעסוק בהחלמה!

שתהיה לכולנו רפואה שלמה!

ומי יתן ונצא מחשכה לאורה!

israelnew לשעבר

גם אני מתלבט הרבה, אבל על חצי מהשאלה שלך יש לי תשובה ברורה לעצמי: זו לא סתם תאווה. יש לי הרבה "סתם תאוות". לפעמים אני נופל בהן, לפעמים מתגבר. אבל דווקא התאווה הזו הכניסה אותי לסחרור בלתי אפשרי, ואיכשהו כל המאמצים שלי להיחלץ רק העמיקו את הבעיה. שמתי פול גז, הפעלתי את כל התותחים הכי כבדים, אבל זה רק גרם לי להתחפר עמוק יותר בה. לצערי שום דבר ממה שעוזר ל"תאווה" כבר לא עוזר לי. אתה יכול לקרוא לזה מחלה, או התמכרות, או תסמונת זימריציטיס מצדי. "סתם תאווה" זה כבר מזמן לא...

ביג לייק דוקטור
אצלי סתם תאוה זה לא רק שממזמן לא
זה אף פעם לא היה

בנוסף עוד עובדה
והאמן לי שאני לא מנסה לנכס לעצמי שום מחלה או פגם
שאין לי
כן פגמי אופי לא פגמי אופי
אני מכור כבד כבר שנים
ואם התמכרות זו סוג של מחלה
אז אני ללא ספק חולה כבד
אבל מעבר לזה גיליתי גם באינטרנט
שערכו סריקה ומיפוי של מוח של מכורים ותיקים
ולקחו במיוחד מכורים לסקס  מכורים להימורים מכורים לשופינג וכדומה
ובכונה לא לקחו מכורים לא לסמים ולא לאלכוהול
וגילו שגם אצל סוג זה של מכורים ( מכורים שלא עשו נזק גופני לעצמם על ידי הכנסת חומרים מזיקים לגופם  )
ישנה סוג של דפורמציה באונה הקדמית במוח  עקב השימוש
עקב הפרשת החומרים הפנימים במוח בתדירות לא נורמלית
אז אם אתה רוצה לקרוא לילד בשמו
לא רק שאני מכור/חולה גם הפכתי את עצמי  לסוג של אינוליד

היי.
עדיין יש אולי מספר הבדלים בין התמכרות לתאווה להתמכרות לשאר הדברים שהזכרת.
בתאווה אף אחד לא יודע על המחלה שלך. ובשאר דברים יודעים ויותר קל לצאת מהם.
מבחינה רוחנית זה הכי נמוך משאר הדברים.
בכל דבר צריך כלים למשל בקניות כסף . באלכוהול אלכוהול . ובתאווה לכאורה זה רק הגוף ולא חייב עוד משו.
נראה לכן נראה לי שתאווה לא בדיוק כמו שאר הדברים...
מועדים לשמחה.

לשאלתך למה אנחנו כך כך הסטריים מהמחלה הזו.

אם אתה דתי - תדע שאתה חוטא!!
וזה מתחלק לשני מצבים :
אם אתה הכנסת את עצמך למצב הזה אתה תענש עליו למרות שהגעת למצבים בהם אתה כבר ללא יכולת לבחור.
ואם אתה נכנסת למצב הזה באונס אתה לא תענש על זה. (עיין מכתב מאליהו - על בחירה)

בין אם אתה דתי ובין אם אתה חילוני - תדע שזה הורס לך את חיי המשפחה (קצת יותר.. משמיעת מוזיקה וקניות מטורפות לא?)

אור יקירי קודם כל ברוך הבא לפורום נכבד זה, מקווה שתמצא פה מה שאני מצאתי
ולגופו של ענין, למאי נפקא מינא אם הוא יענש או לא
אנו לא במחלקת עונשים בשמיים
השאלה היא מה עושים עכשיו, יש לי מחלה, או איך שלא תקרא לזה, שממררת לי את החיים.
וכעת אין לי שליטה עליה, מה אני עושה כדי להשתחרר מהספחת הממארת הזו
נ.ב עוד לא מאוחר להציג את עצמך במדור המתאים לכך, למרות שתמיד נחמד לקרוא כל מיני עיצות ותובנות מכל מיני מטיפים בשער

אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה
"בחסד.." טען שהתאווה הזו פחות גרועה ממה שמציגים אותה ואף פחות מתאוות כמו אכילה וקניות
מכיוון שהוא התיחס רק לצד החולי שבענין,
ואני טוען שלא רק זה שבצד החולי של הענין הוא לא צודק - כי הריסת זוגיות לכל הפחות, עד כדי הריסת משפחה במקרה הרע קצת יותר גרועה לדעתי מקניות מוזיקה ואוכל (לפחות ברוב המקרים) . אלא הוא גם שכח שמי שמכור/חולה  בתאווה הזו  הוא גם חוטא
ולמאי נפק"מ אם הוא גם חוטא ?  אם אתה 'סתם דתי'-  נראה לי שזה קצת לא נחמד להיות שם למעלה בגיהנם .
אם אתה דתי ערכי/מוסרי - אני לא יכול לענות לך, כי לא הגעתי לרמה כזאת שאני לא עושה אף עבירה, וכתוב קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים, אבל נראה לי שאתה יכול לחשוב לבד .  לילה טוב אחי.