היום בשחרית ה' יתברך זיכה אותי לתפילה מרגשת במיוחד. נראה לי שאף פעם בחיי לא דיברתי ככה עם ה'.
מסוג התפילות שיש לכולנו בודדות במשך החיים..
אני אנסה לחלוק איתכם כמה מריגשותי.
אז ככה.. השתדלתי לכוון באבות וכו' ובגבורות זה שה'  "סומֵךְ נופְלִים. וְרופֵא חולִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים" כולנו מבינים למה הכוונה ...
כשהגעתי להשיבה וסלח לנו חשבתי: ריבונו של עולם, כמה פעמים התפללתי את התפילה הזאת- מאות, אלפי... וכאילו לא זז כלום.
אח"כ הפלגתי במחשבותיי על רעיון לחבר ספר תפילות לדור שלנו שיטלו בו חלק חברי הפורום (-אם תרצו כמובן).
באזור שמע קולנו האירה לי הנקודה של החתימה- פתקא טבא, שאנחנו אומרים "כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה".
אמרתי לה' בקצת חוצפה- מה, כמה פעמים התפללתי, בכיתי, זעקתי ממש מעומק הלב וכאילו לא זז כלום!
אמרתי- ריבונו של עולם, תוציא אותי כבר מהבוץ הטובעני הזה, מהמים שאין להם סוף...
אין לי כח, אני מותש. בבקשה ה', חתום אותי לשנה ללא נסיונות.
ממש דמיינתי את ריבוש"ע יושב למעלה (אפילו יותר מנעילה), עם החותמת על הדף..
ואני מתחנן- מה אכפת לך, תן לי שנה בלי נסיונות, שנה של נחת... עיף מאד.. כאילו אני מחזיק לו את היד ומתחנן תחתום, ה', מה איכפת לך ?!
אין לי כח ולא רוצה שתביא לי כח להתמודד... רוצה שקט!
על מי מנוחות...
וכן, אני יודע שזה עד זיבולא בתריתא.. אבל, אם אפשר איזה שנת שבתון...
אמרתי לו- אני לא זז מכאן, עד שאתה לא חותם לי שנה שקטה.
אני יודע שזה לא יפה להתריס דברים כלפי מעלה, שהרי חנה ולוי הטיחו ומשמע מהגמרא שזה לא טוב.
אבל באמת אין לי כח!
עמדתי וחיכיתי לתשובה..
אמרתי לו: ריבונו של עולם, מכל השנים האלה של הקושי באמת יצאתי מותש- כמה אפשר להלחם יום ולילה.
כאילו אני בשדה המערכה וזה לא כוחות מולו..
אומרים שמי שמקשיב באמת- ה' עונה.. אז הקשבתי, אבל לא הרגשתי שמובטחת לי שנה כזאת.
בסופו של דבר הבנתי שלא בטוח שאקבל את שבקשתי.. זה לא עובד ככה.
אולי יש עכשיו מנוחה, אבל אי אפשר לדעת עד מתי ומה יהיה.
אני יודע שה' הוא רחמן ואוהב ווודאי לי שהוא גם עזר לי בכל השנים האלה, שאם לא כן מי יודע...
וגם עכשיו הוא עוזר לי (עצם התפילה הזאת הייתה מתנה גדולה!)
שמעתי את הקהל בהושענות אומר: "קול מבשר ואומר", חיכיתי לקול שיבשר. שיבשר לי איזה צ'ופר קטן, איזה שנת שלוה השקט ובטחה
אבל לא הובטח דבר..
אין לי מסקנה, רק רגשות שרציתי לחלוק אתכם-של עייפות טוטאלית ורצון לשקט... והבנה שאין... 
שתהיה תשועה גדולה (=הושענא רבא) לכולנו!

אמן. מקסים. זה מה שעובד לי. כדאי לך להמשיך.

מקסים.

רק אוסיף, קראתי כאן כמה פעמים, שביום שאתחיל להתפלל עלי ברפאנו ולא בסלח לנו, זה בדיוק הרגע בו הבנתי שאני חולה.

מעניין? המעניין יותר הוא, שה'כתב סופר' כותב, וגם ב'צווארי שולל' (להחיד"א זי"ע) נכתב בשם ר' חיים ויטאל זי"ע, במפורש:"חולי הגוף מסיבת חולי הנפש הוא, וע"ז באה הבקשה, רפאנו השם - בנפשי, ואז, ארפא - בגופי."

נמצא אפוא, שכשאתה ואני מתפללים על נפשנו ב'רפאנו', זו לא איזו ג'סטה שאנחנו עושים למען עצמנו, אלא עיקר הברכה מלכתחילה, תוקנה עבור חולי הנפש.

תודה לך.

לגבי כל הכתוב, צר לי פשוט גרמת לי לבכות ולדעת שיש תקווה, ויש אור במקום הזה שאני נמצא בו.
לגבי התפילות קיים קובץ של תפילות שנכתב הכול מקיבוץ של התפילות מכל הספרים של התוכנית.. אם תרצה אשלח לך.
בהצלחה, כל הכבוד על השיתוף.
אח

תודה לכולם.
זה כיף משמח ומעודד מאד שאנשים משתתפים ומגיבים...
ל-אח, ראיתי את הקובץ (נראה לי ערוך ע"י מוישלה, לא?).
אבל יש לי חלום להוציא ספרון תפילות שנכתב ע"י החברים פה,
תפילות לכל השנה, לכמה שיותר מצבי נפש...
תפילות מפיות שונות, הרבה סגנונות...
ולהפיץ אותו ! שיגיע לכל נער ובחור,
שייגע בנשמות הקדושות שקשה להם...
שיעזור לאחרים...
איי , אם היה לי ספרון כזה לפני 15 שנה... מי יודע ?


 

סלח לי עוזרני, אך אני חושב שדבר כזה רק יקלקל.
ברגע שיש קובץ תפילות קטן זה הכי טוב, כי אז אדם לא מתייאש, "מה אני אקרא את כל זה?!"
הדבר החשוב הוא העבודה על עצמך והתפילות הם עזר. לפעמים אדם הופך את התפילה לעיקר וההשתדלות נפסקת!
לכן נראה לי נכון להשאיר את הדברים כמו שהם, חוץ מזה, כל אדם לדעתי יכול לחבר לעצמו תפילות זה לדעתי יותר עוזר.. כך אני מרגיש!
כאשר התפילה באה ממך היא אמיתית יותר! וגם יותר משפיע! ברגע שהיא באה מבחוץ זה גורם חיצוני שלא תמיד משפיע עליך אותו דבר.
בהצלחה. אוהב ומחבק, אח.

אתה צודק. גם אני ניסיתי פעם להתפלל את על הליקוטי תפילות על פני שנה שלמה והתייאשתי באזור ניסן. (שזה יפה).
אבל חלק מזה שלא המשכתי היה מפני שהתפילות נכתבו לפני המון זמן ויש דברים שממש אי אפשר להתפלל אותם.
וכמו למשל בנחם שאומרים בט' באב על ירושלים השוממה והאבלה שמבלי בניה היא יושבת...
לי חסר משהו עכשוי, צבעוני, עם כל המילים מהעולם הזה... אינטרנט.. נפילות.. פורנו... שז"ל...
תפילות שלא יהיו לצדיקים בלבד. תפילות שאוכל להתפלל ממש אחרי אוננות.
תפילות שיכנסו לתוך כל הנסיונות שיש לנו היום.
לי נראה שזה לא מזיק. מי שלא מתחבר לא חייב. אין פה הכרח.
יש דיבור שמסתובב בברסלב (ומי בימינו לא קצת ברסלבר...) והוא : "לעשות מהתורות תפילות".
האתר הזה הוא המקום היחיד היום שיש בו כל כך הרבה תורות עכשוויות שמדברות אלינו !
יש תורות לנשואים, לצעירים, למצבים של לפני הנפילה, החשש ממנה, של אחריה ל"ע,
יש תורות עצומות וענקיות באתר הזה. אנשים פה כותבים דברים אמיתיים. מהלב.
ואת כל זה נראה לי ראוי להוציא לאור.
את ה"תורה החדשה (ישנה) שמ -GYE תצא..." .
אפשר לזכות עם זה הרבה יהודים נואשים שמחפשים עזרה.
אני כשהייתי שקוע בתאוה לא הייתי מנצל את הזמן לאתר הזה (אולי הייתה לי הצצה אחת),
כמובן שכל כניסה נוצלה לתאוה או סתם לשיעמום היוטיוב ודומיו.
נראה לענ"ד שזה כלשיכול לפרוץ עוד מעגל. מעגל נרחב.
זאת דעתי אבל ייתכן ואני טועה.
תודה אח.

הדברים שלך כל אמיתיים. זה תמיד לוקח אותי למקומות טובים הרבה יותר.
זה הוכחה שחוץ מהתפילה עצמה, יש עוד כמה השפעות. התפילה יכולה כל כך לרגש ולהעמיד את האדם במקום שבו הוא נמצא באמת. בתפילה אין הכחשות ואין אשליות, הכל אמת ויציב. תודה.
בעניין הקובץ תפילות, אח, אף אחד לא אמר שחובה לקרוא הכל. אפשר לחלק את זה וכל אחד יבין לבד לאיפה הוא שייך ולמה הוא הכי מתחבר.
שבוע טוב ונקי לכולנו אמן.

הנה בבקשה, משהו שכתבתי לפני כמה חודשים(על נייר)

עד מתי?
עד מתי ה' לא תסלח לאדם על חטאו?
עד מתי אדם יפול על אף רצונו לשוב?
עד מתי אדם יהיה עצוב ולא ישמח במה שיש לו?
עד מתי נשאר ללא רועה?
    מתי כבר יהיה לנו כוח להרים ראש?
    מתי נרגיש שאנחנו נמצאים במקום טוב?
    מתי נדע שהעולם הוא דבר חולף? ואולי נבין שאנו במקום של הלא נודע...

אבא, סלח לנו, מחל לנו, תן לנו לשוב אליך בתשובה שלמה, אלוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העולם יקצוף?
אלוהי הרוחות לכל בשר, יודע אתה את הלך רוחותי שלי, יודע אתה כמה שאני עף ברוח, איני מסוגל יותר,
תן לנו לשמוח בחלקנו, לאהוב את עולמנו ולראות את הטוב שבכל מעשיך אשר עשית,
תן לי לראות את האור שנמצא בי ששייך לך,
שמחה זה הדבר שאני מבקש,
כוח לעבוד אותך ה' ולא למעוד.

אולי יש קצת בלבול בין יחיד לרבים אך זה לא משנה אפשר לשחק עם זה..
אוהב, אח.

יפה מאד אחי.
מרגש.
אני בטוח שכשכתבת את זה - זה בא מעומק הלב.
תודה. אצרף. אולי יצא משהו טוב מכל זה...
שנזכה לזכות ! (הוא"ו בחולם או בשורוק, איך שתרצה).

היום. אחרי כמעט שנה שבתי לקרוא את הפוסט הזה. למה ? דיברתי עם חבר שנפל הבוקר (ערב יום כיפור) וסיפרתי לו על התפילה הזאתי... תפילה שיש אחת לכמה שנים... פתאום תוך כדי שאני מתאר לו ... התחלתי שוב לבכות... ממש חזק... הרבה זמן לא בכיתי כך.... הוא קצת נבהל... ואמרתי לו אל תרפה ממנו,מאבא שבשמים. אל תרפה !
תגיד לו " אבל'ה - תחתום אותי בבקשה בסיפרן של נקיים ! אין לי כוח יותר"...
אני לא מאמין אבל הנה עברה לה שנה ואני נקי. חברים יקרים - תבקשו - הוא ייתן !
אמרתי לו - כשאתה כורע על הברכיים בתפילה במוסף, תבקש ממנו את זה. זה מה שאני מבקש כל בוקר כשאני קם ויורד על הברכיים : " אבא, תן לי יום נקי".

זהו. עוד רגע יום כיפור נכנס, הייתי חייב לשבת ולכתוב את זה. הדמעות שלי השנה התחילו מוקדם... לפני "לך אלי"...
אוהב אתכם חברים. כל אחד ואחד שצועד ביחד בדרך... נולדתי מחדש...
ולאבא - אני אוהב אותך !

מרגש עד דמעות
תודה

גדול. אני גם ממש בקטע של שנת שבתון, אבל מסתבר שאין הזדכות על ציוד אפילו ששמיטה עכשיו, ואלוקים רוצה שאני אהיה נוכח ושאתקדם, עם כל ערימות הפחדים האלה

מעניין, גם אני חשבתי הרבה פעמים לכתוב "סידור למכור"
עם פרשנות מתאימה עבורנו לתפילות ובשיתוף באי הפורום...
לי אישית, ואני יודע שלעוד הרבה אחרים, קשה עם נושא התפילה.