קיבלתי קריאה במכשיר... אני באמצע מנחה של חול המועד. חבר מדווח על קושי. אני קולט את הבעיה. גם יש לי טיפה נסיון במצב הזה. גם אני הייתי שם. על המאזניים חזרת השץ וקדושה וכמה קדישים, על הצד השני "נפילה"!!! אמנם זאת מחלה (ואין עונשים) אבל הרי זה מוות ממש. על גבול הפיקוח נפש במאקרו. לא היססתי. וויאוו וויאווו... כונן הצולה בדרך...

עצרו אותי. אמרו לי אתה טועה. בגדול. אמרו לי אתה מתוק, אבל ממש לא כונן הצלה. אנחנו אנשים שאיבדנו מזמן את גבול העזרה האנושית. התפקיד שלנו זה לא להציל חבר מנפילה. לאלוקים אין נכדים... כולנו ילדיו. הוא דואג לכולנו. עלי מוטלת רק חובת ההשתדלות, אבל אני לא המציל! אז מתי מחליטים לצאת לעזרה ומתי לא? חייבים לבדוק את המניעים. אם המניעים הם שליליים - פגמי אופי, בחיים לא נביא החלמה לחבר דרך פגמי האופי. (כך אמרו לי) רק כלי מלא יכול למלאות כלים אחרים. אם המניעים חיוביים כדאי לפעול, להשתדל, ההצלחה לא בידי שלי.

עצרתי. בדקתי את המניעים. לא אכנס להלקאה עצמית. גם זה חסר תועלת. אבל יש הרבה עבודה כאן. ההחלמה שלי קודמת לכל. ייתכן ןשיא ההחלמה עבור פגמי אופיי שלי זה דווקא להישאר לחזרת השץ במנחה. להזכיר לעצמי שיש מנהל לעולם. אני לא המציל ולא הבמאי. חיי קודמין. ההחלמה שלי לפני הכל.
(האם זה מסתדר עם טובתינו המשותפת קודמת? כן. כי אם אשאר עם אופי פגום אז אזיק יותר משאועיל בטווח הרחוק.)

התקשיתי מאוד בהטמעת הדברים. ועדיין. שלחו אותי לספר הגדול. פרק 7 - עבודה עם אחרים.
שם מצאתי גם את הקטעים הרלוונטיים עבורי, וגם את הקטעים הרלוונטים עבור כל מי שרוצה לעזור.. ולהפיץ את החלמתו בפורום זה:

אל תתחיל כמטיף או כמתקן עולם. לרוע המזל יש הרבה דעות קדומות. אתה תגביל את עצמך אם תעוררם. אנשי הדת והרופאים הם מומחים ואר=תה יכול ללמוד מהם הרבה אם תרצה, אבל בגלל ניסיון השתיינות שלך אתה יכול לעזור בצורה מיוחדת במינה לאלכוהוליסטים אחרים. ולכן עבוד בשיתוף, אל תבקר. המטרה היחידה שלנו היא לעזור.... (דילוג) אך אל תטיף מוסר, ואל תתן הרצאה. אם מצב רוחו קל יותר, ספר לו סיפורים משעשעים על ההרפתקאות שלך. נסה שיספר לך על שלו... (דילוג) תצליח עם אלכוהולסטים אם לא תגלה שום תשוקה למסע צלב או תיקון העולם. לעולם אל תדבר לאלכוהוליסט מלמעלה - מאיזה שהיא פסגת הר מוסרית או רוחנית, פשוט פרוש את הכלים הרוחניים כדי שיבדוק אותם. הראה לו כיצד פעלו עבורך. הצע לו חברות וחברותא. ספר לו שאם הוא רוצה רוצה להבריא - אתה תעשה הכל לעזור...

קטע חשוב (לי): אם הוא לא מעוניין בפתרון שלך, אם הוא רק מצפה ממך שתפעל כבנקאי שלו כדי לפתור את קשייו הכספיים, או כאחות (כונן הצלה?) שתטפל בו בזמני בולמוס - תצטרך אולי לעזבו עד שישנה את דעתו. הוא עשוי לעשות זאת לאחר שיפגע קצת יותר... מומלץ לקרוא את כל הפרק. ותן לחכם ויחכם עוד...

סוף דבר, זה לא עסק פשוט. זה לא ברמה של טיפים וטריקים. וגם לא כונני הצלה... (הסבירו לי שזה כמו לתת סטירה לחולה סרטן כדי שיעור מעלפונו.)
זה ממש עסק של חיים או מוות. רוחניות = נקיות = חיים. פגמי אופי = נפילה = מוות.

מאחל לכולנו שיהיה לנו את האומץ לצעוד קדימה. לא לדשדש באותו המקום. לתקן את נפשותינו ורוחינו ונשמתינו. ולהמליך עלינו את אלוקים דרך תיקון המידות.
בברכת חורף בריא ומחלים לכולנו.

 

אם הבנתי לעומק את הנאמר אז -
פעם שאלתי על זה אדם מאד עמוק ומבין... והוא הגיב לי - מי אמר שזה יעזור ?
אולי הפוך ח"ו... אולי כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך ... וכו'.
אבל כל מקרה לגופו. וד"ל ואכמ"ל.

אופףף כמה זה מבלבל. אני ניסיתי להימנע כליל מלתת עצות במשך שבוע, וחבר הקשה עליי האם זה הדבר הנכון, או שמא אני סתם בורח מהתמודדות עם פגמי האופי. כמה קשה לזהות את המניעים בזמן אמת. כמה קשה להבין מהו רצונו ומהו רצוני. ה' בבקשה תעזור לי.

תודה הושיע על הציטוטים, אכן, כל מי שמתחיל לעבוד עם אחרים כדאי לו (מאוד) לעבור על הפרק הנפלא הזה. יש בו דובדבנים רבים. לי הדברים יותר מסודרים ופשוטים - בשלב ראשון, כשיש 'אני', לא. כשיש 'זה', כן. בהמשך לומדים לזהות סוגים שונים של 'אני', כזה שהופך לצינור, שליח שעלה כמה תחנות קודם על הרכבת ובסך הכל מעביר הלאה, מאמינים בזה וזה מחלחל, עובר קדימה.

מי שלא עובר לו, שיתפלל על 'זה', באמת. אין לי ספק שתפילתו תשמע ותתקבל.