חזרתי לצעד הראשון, ומצאתי שעלולה להיות לי נטייה לדמיין אותו, להמציא אותו, אבל לא לעשות אותו בפועל. צעד זה מדבר על חוסר אונים ועל הודאה במגבלה שמונעת ממני לנהל את חיי. הנטייה לדמיין אותו מתחילה כשאני יוצק לתוכו אפיזודות שונות של תאווה, ומקרים של התמודדות בעייתית עם אתגרי החיים, ובזה אני משוכנע שעשיתי צעד ראשון איכותי, שהרי פירטתי רשימה של משגים וטעויות ושטויות שעשיתי ואמרתי וחשבתי.
אבל אחרי כל הדיבורים והמחשבות, כשאני נדרש לשאלה מי אני, מה הזהות שלי, אני מוצא את עצמי באותו מקום שבו הייתי קודם. מביט על חיי מנקודת מבט שאני בן אדם נורמטיבי, ובהתאם לכך מתייחס ומודד את הישגיי בחיים, ובהתאם לכך מפתח את הציפיות שלי מהעולם ומהחיים.
איפה הטעות שלי? הטעות שלי היא שאני מנסה לאחוז את המקל בשתי קצותיו, מצד אחד "לעשות תכנית", להודות בחוסר אונים ולספר כמה אני אדם לא שפוי, ומצד שני להחזיק בדעה שזה רק צד אחד באישיות שלי, אבל יש גם צד אחר, של האדם המוצלח ובעל היכולת.
יותר מכך, בתוך תוכי אני משוכנע שהצד האמיתי והמשמעותי שלי זה הצד הנורמלי והרגיל, וההתמכרות ושורשיה הם רק גיבנת שצמחה על הצד הבריא שבי, גיבנת איומה ונוראה אבל רק גיבנת, לא עמוד השדרה שלי, (למרות שהיא תישאר איתי כל החיים.)
בצורה כזו אני מנסה לרקוד על שתי החתונות, גם "לעשות תכנית" אבל גם להמשיך וליטול חלק בניהול חיי ובהתמודדות עם התאווה. גם "למסור" את חיי לכח גדול, אבל גם "לקרוא את השטח" ו"לבדוק אופציות" על כל צרה שלא תבוא.
בשביל להימנע ממלכודת הפתאים הזו, אני צריך לתפוס את הסקסוהוליזם שלי ואת פתולוגיית נפש המכור שלי, לתעודת הזהות שלי, לעמוד השדרה של נפשי וקיומי. אולי יש בזה מימד של השפלה עצמית, אבל ההשפלה הזו מצמיחה חיים בנפשי ותורמת לי יותר מכל שאפתנות המבוססת של הערכה עצמית חיובית.

כמאמר הכתוב.. לגזור ולשמור!
תודה רבה.  דחקת אותי לפינה עם המסר שלך... חומר למחשבה עבורי.
בבקשה תמשיך
אוהב
הושיעה

תודה. התחברתי.
לפני כמה ימים דיברתי עם חבר בטלפון ושיתפתי אותו שאני חסר אונים מול מושא תאווה שישבה מולי.
החבר אמר לי "אתה לא חסר אונים". כשהתקוממתי הוא הסביר לי שאם הייתי באמת חסר אונים כאילו יש שם פצצה מתקתקת (!) לא הייתי נשאר שם לרגע, אלא עף משם מיד. זוהי בעצם המהות של הצעד הראשון, להבין שמכאן ולהבא אני לא יכול להתנהג כמו שהתנהגתי עד היום. אני חייב לסגל לעצמי דרך חיים של אדם ללא מערכת חיסונית.
הדברים שלך מחזקים את העניין.

אולי כדאי להבין טוב יותר את הפוסט צריך להסביר מה אומר פשר המושג "חוסר אונים" במובן המעשי... ולא רק בפן הכתבתי והמקסים...
האם מספיק לומר אני מכור וחסר אונים?! לא נראה לי...