בוקר טוב.
בתחילת הדרך שלי, הייתי חמישה חודשים ב'מרפאה', ניסיתי לחסום את האינטרנט, ופרצתי את החסימות.
כשהסכמתי להתגבר על הבושה, לעמוד עם הקול שלי בקבוצה הטלפונית, ולאחר מכן להיפגש עם אנשים אמיתיים, עם אותה הבעיה כמו שלי, התחלתי את דרכי.
הסיבה לכך היא שקשה לי להאמין שאפשר להכיר בחולשה שלי, אני לא אוהב את עצמי, אני לא מקבל את עצמי; רק אנשים אחרים יכולים לעזור לי לשקף את מצבי ולתת לי את החיבוק שאומר: זה בסדר. אתה בסדר. מותר להיות חלש. רק משלב זה, יכלתי לקבל את עצמי, ובאמת לשנות דברים; להיסמך, על חברים בקבוצה ועל אלוקים, ולקבל עזרה.
זה מה שעזר לי.
מקווה שתשאר איתנו
נתן במתנה
