ניסיתי, באמת שניסיתי.
יש לי בעיה (חוץ מה"בעיה המשותפת" של כולנו)
יש לי סף שבירה נמוך.
אני מתקשה להתמיד (זה פוגע בי בכל מי מישורים בחיים).

אני מנסה להימנע, שמח כל כך שמצליח,
מרגיש על הגל,
מתחיל להרגיש מהי טהרה

ואז נופל
ושוב נופל
ומכאן אני לא יודע כיצד לקום אז אני מתנחם בעוד נפילה.

ומתחיל להתרחק מהאתר, ובעצם להתרחק מעצמי.
לוותר לעצמי יותר קל.
אבל הלב, הלב אומר לי להיכנס לשמור עיניך
לקבל משם חיזוק, עידוד,
אבל הנפילה יותר מתוקה.
אז אני שוב נופל.

לא הייתי כאן חודש.
רוצה לשוב אליכם,
רוצה להיות אתכם כל יום,
רק כאן אני מרגיש שאני באמת מסוגל להיאבק בו,
כשאני לא כאן - אני נכנע

נשימה עמוקה,
שמח ששוב אני כותב כאן ונכנס לקרוא.

אולי הפעם???

מזדהה
הבעיה עם התאווה לפחות אצלי זה ככה,
שבזמן מסוים הוא נותן לי להרגיש שהכול בסדר וזהו אפשר להמשיך ולא אפול שוב,
אבל אז פתאום באיזה יום בהיר בלי התראות משהו מדליק אותו שוב, ושוב אני נופל
לכן אין לי בירירה אלא להחזיק חזק בתוכנית כולל ספונסר כולל מפגשים כדי לא לתת לתאווה שלי הזדמנות נוספת

"המחלה שלנו מתבשלת על אש נמוכה" (אתה לא שם לב, פתאום מוצא עצמך נקי XX יום ו"מבין" ש"ב"ה זה מאחורה" ופתאום "חוטף אותה" ולא מבין בכלל מאיפה זה "נפל" עליך.)

"אל תהפוך נפילה למפולת" (נפלת? כואב! תלקק את הפצעים ותמשיך הלאה. תתקדם. אין מה להשאר מאחורה!)

שלום לך

אל תתיאש ,כמכור 22 שנה לצערי  הגעתי בתאווה לשיאים  "מרשימים"
ולמרות הכלהקב"ה עשה לי בארבעים ואחד ימים ניסים עצומים ונשגבים בכל המישורים חוץ מהתאווה שזה עוד נס עצום.
אם לי היה נס אין סיבה שלך לא יקרה נס , יש לנו אב שהוא כל יכול משותף.
אל תתיאש וזכור שלא עליך המלאכה לגמור,
בעזרת ה' יהיה נס

אחי, כולנו איתך בסירה.

כשמגיעים לתחתית רק עולים.

שמור על עצמך למען כולנו