שלום צדיקים,

כבר מזמן אני יודע שאני מכור, שנים שאני מנסה את כל הדרכים לבד ולא מצליח. אני כבר שנה וחצי נכנס פה לפורום, לא כותב כל כך כי אני לא יודע מה לכתוב וגם אין לי כישרון כתיבה כמו להרבה אנשים פה, אבל אני קורא הרבה, לפעמים זה מחזק ולפעמים זה סתם עוזר לי לדחות את התאווה עוד קצת עד הנפילה הבאה.
התקשרתי גם הרבה פעמים לקבוצות הטלפוניות, גם שם רק הקשבתי. הרבה פעמים רציתי לפתוח את הפה ולדבר כשהמנחה אמר: "מישהו עוד רוצה להצהיר?" ופשוט לא הצלחתי, יש לי איזה מחסום, פחד כזה שלא נותן לי לדבר.
קראתי גם את רוב הספר הלבן וניסיתי לעשות את הצעדים לבד. כן, אני יודע שאי אפשר לעשות את הצעדים לבד אבל חשבתי שאולי בכל זאת... ללכת לקבוצה זו האפשרות האחרונה מבחינתי.
בזמן האחרון הגעתי להבנה שבאמת אין לי אפשרות אחרת. אני חייב להגיע לקבוצה. לקח לי חודש חודשיים עד שבאמת שלחתי מייל לברר על הקבוצות החיות. אח"כ עוד איזה חודשיים עד שהתקשרתי וניתקתי מיד. והשבוע החלטתי סופית- אני הולך לקבוצה. דיברתי כבר עם אחד האחראים ואפילו עזבתי עבודה אחת שהיתה לי כדי שיהיה לי זמן (הקרבה לא פשוטה, בקושי סוגרים את החודש, אבל- החלמה במקום הראשון, לא?) ואני מתכוון ללכת לקבוצה מיד אחרי חנוכה בע"ה.
אבל בינתיים אני מודה: אני חסר אונים!!! אני פשוט לא מצליח לשלוט בעצמי. אני נופל כמעט כל יום ולפעמים גם פעמיים ביום.
היום אשתי לא בבית ועוד לפני הצהריים כבר הספקתי ליפול פעמיים :'(
אני יכול להגיע לקבוצה רק אחרי חנוכה, בינתיים מה אני יעשה? אני לא מפסיק ליפול! אני רוצה להישאר נקי בחנוכה, או לפחות רק להיום... איך אני אדליק ככה נרות, איך אשיר עם אשתי והילדים כשאני כ"כ בדיכאון?
יש למישהו דרך לעזור לי להישאר נקי רק להיום? למחר? לשבוע?
מה כבר ביקשתי?  :'(
יאיר (עיניי).

ברוך הנמצא. עשית צעד גדול למענך. לא פשוט לרדת מהגדר לקפוץ למים ולצלול. שאפו. לבד זה פשוט יותר מורכב, יחד עם אחרים המשא הזה הופך לנסבל. יכול להיות שכדאי לך לעלות לקבוצה הטלפונית ולדבר...  זה לא נושך.. ואם הגעת לכאב גדול כזה אולי שווה לך גם לנסות ליצור קשר טלפוני עם החברים. אני מכיר כמה שישמחו...

שיהיה לך בהחלמה.

ליאיר היקר אני חדש באתר וכולנו סובלים מאותה מחלה כולנו באותה סירה ויש פיתרון. יש. אני עדין לא הכרתי את הפיתרון של האתר אבל אני רוצה לומר לך שעוד לפני שהכרתי את הפורום ה' יתברך שמו שלח לי את הרב שלום ארוש שליט"א ואת ר' נחמן מברסלב שיחזקו אותי ויתנו לי כלים לצאת מהנפילות מה שאוכל לומר לך ולכל מי שיקרא את התגובה שהעיקר בענין הזה שאין שום ייאוש בעולם כלל ולמנהלי האתר אומר אין לכם שמץ של מושג איזה נחת רוח יש לאבאל'ה בשמים עם כל הרצונות והכיסופים של כל היהודים היקרים כי כל העיקר של העבודה בעולם הזה וכל הבחירה של האדם זה לרצות את הטוב הרי כתוב בגמ' בסוכה (נב) "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" ז"א במילים אחרות כשיהודי נופל ולא משנה במה זה ה' כביכול אשם כביכול (הכל רק במושגים כמובן את הדברים האלה נבין לאשורם למעלה והכל רק כדי לסבר את האוזן) והיות שכך וזה גמ' מפורשת שחוזרת על עצמה פעמיים א"כ איזה תביעה יש על בנאדם למעלה אין לו בכלל בחירה? (ובאמת בענין הזה של הנפילה באינטרנט רואים בחוש שבאמת אין לאדם שום שליטה על זה כי באמת על פי היושר אין מה לתבוע את האדם כי זה לא בשליטתו בכלל). מסביר הרב שלום שכל ענין הבחירה בעולם הזה זה אך ורק הרצון של הבנאדם שבזה בעצם מתבטא כל העבודה שלנו בעולם הזה ר' נחמן מברסלב אמר שה' רוצה רק את הכיסופים של היהודי וכי בנאדם יכול לעשות משהו מבלעדי רצון ה' חלילה? (הדברים הללו אמורים לאחרי מעשה שבנאדם נפל אבל לפני מעשה בוודאי שבפשטות יש לו בחירה וסוד הדברים עמוקים במאוד מאוד) ובאמת מה יש לו ליצה"ר מכל החטא הזה שהוא מחטיא את הבנאדם אם אחרי שניה כשסיים ליפול לאתר המטונף עשה מיד תשובה והצטער והתחרט? אלא מגלה לנו ר' נחמן שכל הענין של היצר זה אך ורק שיהיה לאדם עצבות ועל ידי זה יתייאש מלשוב בתשובה ויפול לשאול תחתית עוד ועוד לכן אמר ר' נחמן שאפי' אם היה נופל באשת איש ממש חלילה היה קם ועושה תשובה וממשיך בעבודתו הרגילה בשיא השמחה כאילו לא עבר עבירה וגם אם זה חלילה היה קורה לו מאה פעם ביום והסביר ר' נחמן לא מספיק נפלנו בעבירה עוד ניתן ליצר הרע פרס שנהיה בעצבות? ושיהיה לך חנוכה שמח ותדליק את הנרות בשיא השמחה ודע שרצונותיך והתשובה שלך מבטלים גזירות גדולות מאוד בשמים ומלמדים סניגוריא גדולה על עם ישראל שבאמת לכלל ישראל ואפי' לפושעים הגדולים ביותר יש רצונות וכיסופים והרהורי תשובה גדולים ואסיים לך בסיפור מדהים שקרה לאחרונה עם אחד מתלמידי הרב עופר ארז שחזר דרכו בתשובה רבל בענין הנפילה עם נשים היה קשה לו מאוד וכל פעם היה נופל וקם עם כל מיני נשים ה"י ואז מתחיל התחלה חדשה ועושה תשובה ואומר לה' תדע ריבונו של עולם שאני לא רוצה את זה ורצוני האמיתי לעשות רצונך כרצונך באמת וככה הלך והתמיד עם זה 12 שנה נופל וקם נופל וקם ה"י לאחרונה הוא חלה במחלה ונפטר ממנה כעבור זמן מה הוא בחלום בלילה אחד לכל חבריו מהקבוצה שידעו שהיה לו קשה והוא נופל וכו' ואמר להם תדעו לכם שבשמים לא דנו אותי לפי המעשים שלי אלא לפי הרצונות וכיסופים שלי ולפי התשובה שלי ויה"ר שנתחזק כולנו ביחד ונזכה לשפע אורות של חג החנוכה מתוך רצונות וכיסופים אמיתיים והעיקר זה לא להישאר נקי ואם לא נשארתי נקי אז אני לא יהודי אלא העיקר זה לרצות להישאר נקי היום מחר ועוד שבוע חודש שנה ועד 120 מה לעשןת העבודה עם היצר זה מלחמה של כל החיים חזק ואמץ אשריך אין קץ לשכרך הטוב חג שמח

חבר יקר ברוך הבא
מצטרף לדברי ידידי אסירות 
אם תרצה ליצור קשר עם החברים, אנא שלח מייל לprozdor1@gmail.com שם תוכל לקבל את המספרים של החברים המלווים
בהצלחה

תחזיק חזק.

אפילו שנדמה לך שאתה לבד בצרה שלך, אבל תדע לך שיש המון אנשים בהמון בתים סגורים שיושבים ובוכים איתך ביחד עד לשמים

היי יאיר.

הייתי בדיוק במצב שלך, נכנסתי הרבה וקראתי והתביישתי לדבר בקבוצות הטלפוניות, וכל התיאור.

כך, ראשית זה לא פורום של תחרות כתיבה, תרגיש חופשי, כתוב כל מה שיש לך בלב, אתה אנונימי, וגם אף אחד לא בא לבקר את הכתיבה שלך כאן,

אנחנו כולנו פה אנשים, חלקינו בעלי משפחות, וחלקינו רווקים, אבל כולנו בעלי רגש, וצמאים לכל מילה שנכתבת פה, מזדהים, משתתפים, אנחנו סובלים מאותה מחלה, דווקא הכתיבה פה מרפאה אותי המון, אף שאני רק בתחילת התהליך.

כשהרגשתי שאין ברירה יותר, להיות או לחדול, עליתי בקבוצה הטלפונית בקולי והרגשתי כמו חולה שמאשפז את עצמו בכפייה.

אולי עדיין לא הגעת לנקודת השבירה, אבל אל תחכה. יש מחר (חמישי) בצהריים קבוצה למתחילים, תהיה איתנו שם.

אוהבים אותך

תודה לכל המגיבים על היחס וההבנה.
תודה גם לכל מי שהציע לי עזרה אישית.
ב"ה נר ראשון של חנוכה עבר בנקיות. פשוט לא היה לי ניסיון, רוב היום הייתי עסוק. מקווה שגם שאר הימים יעברו ככה.
בדרך כלל שישי שבת הם ימים נקיים אצלי כי אני בבית עם המשפחה, הנפילות הם בעיקר בימים א'-ה' כשאני בעבודה או לפעמים בבית לבד.
מחכה כבר להגיע לקבוצה, למרות שיש בי צד שממש לא רוצה, מרגיש פחד, בושה, וגם קשה לי לחשוב על לוותר באמת על התאווה..

ריגשת אותי.

שישי שבת נקיים זה גם לא מובן מאילו, שיהיו נקיים ולא יבשים.

תודה שאתה איתנו.

אוהבים אותך!
רואים איך השקעת רבות,  וזה בהחלט ישתלם לך.
ההחלמה תבוא לאט לאט עם הזמן.  מה שחשוב זה הפעולות הקבועות היומיומיות.  תנסה להשיג ספונסר שידריך אותך.  זה הכלי הטוב ביותר גם לצעדים וגם סתם לפעולות הקבועות שעוזרות להיות נקי רק להיום.

טוב, אז באמת שישי שבת היו נקיים ב"ה.
במוצ"ש דיברתי עם אחד החברים בטלפון. עבורי זאת היתה שיחה לא פשוטה, קשה לי מאוד לדבר על הנושא.
חשבתי שאולי אני אצליח להחזיק קצת יותר הפעם, בכל זאת, פאדיחה ליפול יום אחרי שדיברת עם מישהו על זה בטלפון, חוץ מזה שבע"ה עוד שבוע אני הולך לקבוצה אז יש למה לצפות.
אבל היום שוב פעם נפלתי  :'(
אני מרגיש כל כך דפוק! לא יכולת לדחות את זה קצת?? אפילו לא חשבתי פעמיים, זה היה כל כך מהיר. פשוט מדכא... זה רק גורם לי לרצות לברוח שוב לתאווה.
אני לא יודע אם זה עוזר שאני כותב פה או מדבר עם אנשים בטלפון. אלו פעולות שאני עושה מתוך ייאוש, אין לי משהו אחר לעשות.
מצטער שאני מעכיר לכם את אווירת האור של חנוכה. אני פשוט נמצא בחושך...

אני בשבוע לפני שהגעתי לקבוצות,
ניסתי להגיע עם כמה ימים נקויים שאני ירגיש שווה משהו,
בסוף הגעתי משומש חבל"ז,
תתחיל להגיע לקבוצות יהיה לך בעז"ה יותר קל לשמור על ימים נקויים
דרך אגב


החיים שלנו מלא עם רגשי אשמה, אל תוסיף עליך עוד מטען של אשמה,
זה המקום שלך ותרגיש חופשי וטוב מה שאתה כותב,
זה עוזר להחלמה שלנו, (בכל מקרה להחלמה שלי)

אולי כדאי להתפלל לאלקים, שתצליח לקבל את העובדה שיש לך בעיה, ושאתה נופל גם כשלכאורה אין סיבה טובה...

בהחלמה, אח.
לי אישית מה שעזר הייתה ההבנה המפלחת והמפרקת שגם אם אני אוהב להתעלם מזה, החיים האלה שאני חי זה החיים האלה שאני חי, תמיד אני נהנה לפנטז על חיים אחרים, מושלמים, מסודרים, מאוד מדויקים ונכונים, וציור כזה עם בית אשה פוך ספר ומוזיקה קלאסית, אבל קלטתי שהח*א הזה נמצא בו הוא ממש החיים שלי, על שלל ניתוקיהם, ואם אני לא אעשה משהו עם זה הם ישארו כאלה עד לגולל. חוץ מזה שהאנגובר כבר חורר לי את הבטן ואת הראות.
לא שאני עדיין לא מנוהל מזה, ומת שתהיה דרך אחרת ובלי קבוצות, ובלי הטוטאליות הזאת, אומרים שאם לא בא לי על התוכנית אז לא בא לי אלוקים, יכול להיות; ונורא מפחד לפגוש אנשים במפגשים יותר גדולים ובכנסים שתכף יש באיזור שלנו.
אבל אין ברירה, אח, אין ברירה. אצלי זה או להשאר בתלישות הזאת ולהמשיך להתעלם מכל מי שסביבי, משפחה, חברים, אני ואלוהים, או להתחיל להתחבר גם אם כל הכואב יוצא עליי