יום הולדת שמח אני עומד להיות בזאת חנוכה בן 35
יוצא בדיוק ביום ה45 לימי הנקיות שלי בדיוק חצי מה90 המיוחל מקווה שאלוקים יחזיק אותי עד אז ולא אפול
הרגשות מעורבות מצד אחד היום הולדת הראשון שבו (אני מקווה בחסדי ה') יגיע נקי לתקופה כ"כ ארוכה
אבל מצד שני יום הולדת ראשון שבו אני מתחיל להכיר את המפלצת שלא עצר בשום קוו אדום דהרתי ודהרתי בלי להסתכל אחורה בלי לבדוק תמיד ראיתי רק את המחר ולא את האתמול
מה לא עשיתי? אוננות, פורנוגרפיה, שיחות ארוטיות, נערות ליווי, זונות, פנטזיות אין סופיים מבטים חודרניים לכל בחורה ברחוב מציצנות, קשרים מחוץ לנשואים, מה לא?
אבל כל זה לא הפריע לי להמשיך את החיים כמו שהם בלי לבדוק מה הולך איתי בלי לראות את עצמי במראה הפנימית
עדיין עובד על הצעד הראשון עם הספונסר היקר מנסה לעבוד על עצמי להגיע להבנה איפה באמת הייתי מה הביא אותי לשם ולמה אני לא רוצה להיות שם שוב
תהליך שלוקח זמן שדורש ממני לחשוב על עצמי מה שלא עשיתי 35 שנה

התחלתי לכתוב, כבר חשבתי שזהו צעד ראשון אפשר להמשיך הלאה לצעד 2,3,4 וכו' וכו'
אבל הספונסר אמר לי תמשיך המשכתי ופתאום אני מגלה על עצמי עוד ועוד דברים שהדחקתי שלא רציתי בכלל להיזכר בהם
דברים שאני בכלל מתבייש לעלות כאן על הכתב וכך לאט לאט הוא עוזר לי לראות את עצמי עוד ועוד

זה קשה, זה כואב, בכיתי הרבה אחרי שכתבתי, זה הראה לי את האני אמיתי שלי לא את מה שכולם רואים לא את החיצוניות אלא את הקנקן מבפנוכו עמוק מתחבא ומתכחש
זה לא קל, זה מדכא, אבל כדי לעשות את הניתוח צריך לפתוח הכול ולראות בדיוק מה יש שם בפנים, את כל השחור את כל הפחם...

עכשיו אני צריך לנקות הכול, לעשות פסח יש לכלוך שאני מוכן לנקות אבל יש לכלוך שקשה לי בכלל להודות שזה לכלוך
וגם כשאני מודה שזה לכלוך אין לי את הכוח לנקות אותו, לא רואה אפשרות לנקות אותו אולי בכלל צריך לבצע כריתה מלאה?
לא יודע צריך פרופסור מומחה אולי לו יש פתרון

כי אני ניסיתי, חשבתי שהצלחתי ואז שוב גליתי שלא עשיתי כלום
הכול נשאר אותו לכלוך נשאר באותו מקום וזה אותו קשר מחוץ לנשואים שאני לא מסוגל לנתק, לא הולך ,בלי זה אני לא מחלים, בלי הנתק הזה כלום לא יזוז באמת
אני יודע את זה, הספונסר לא היה צריך לשכנוע אותי בזה כי בתוכי אני יודע את זה, זה מגיע מתאווה אין לזה סיבה אחרת

אבל הפחד של מה יקרה אם אנתק את הקשר הורג אותי מקפיא אותי על מקומי ולא רואה אפשרות לצאת מזה
אם חשבתי שיש דברים בכוחי אז זה לא בכוחי אני אפס, כלום, נאדה, גורנישט, זירו מול הניסיון הזה

התחלתי ללכת לקבוצות חיות, יש לי ספונסר מקסים, מתקשר הרבה לקבוצות הטלפוניות משתמש בכל הכלים שיש לי להשתמש בהם ושאני מכיר אותם וזה תקוע לי כמו עצם בגרון

אתמול אחרי השיחה שלי עם הספונסר הגעתי הביתה ואשתי לא התייחסה אלי הכי יפה וזה עוד יותר הקשה עלי להגיע לרצון אמיתי להפסיק את הקשר עד שיש מישהי ששמועת, מקשיבה, חולקת למה לנטוש? מרגיש שהיא כ"כ זורמת איתי וכמה אני לא זורם עם אישתי וזה מקשה, מקשה מאוד...

מה יש לומר? רק להתפלל...

"אלוקים תן לי את הכוח לשנות את הדברים שאין ביכולתי לשנותם"
"תן לי את הסיפוק הרגשי שלא אצטרך לחפש ריגושים אחרים"

חנוכה שמח

מזל טוב!!!
ב"ה תזכה להגיע ליום ההולדת הקרוב ולכל אלה שיגיעו אחריו בנקיות.
ונזכה להתגבר על כל התאוות הריגושים ולהתחבר למקור השפע האמיתי.
רפואה שלימה!
מודה ועוזב

מרגש מאוד,
הרבה מזל טוב

מזל טוב הרד היקר
תודה על הכנות ועל השיתוף
הגילוי המטלטל שאנו חווים, במהלך הניקיון, והצעדים על הריסות חיינו.
פגמי האופי המחרידים שאנו מוצאים, גורמים לנו לנסות להתחבא מעצמינו, לנסות להדחיק ולהכחיש את המפלצות שזה עתה גילינו. במחשבה שאם נטמון את הראש בחול, הן יעלמו.
בנס התוכנית לא מסתיימת בצעד הראשון, או הרביעי.  הצעד הראשון מתמקד בגילויים המרעישים, והשני עוזר לנו להגיע לאמונה שאמנם איננו שפויים, ולנו אין סיכוי להתמודד עם הפרנקנשטיינים. אבל יש כח גדול יותר מאיתנו שכבר עזר לחלקינו להתמודד עם שלהם. ובאותה מידה הוא יכול לסייע לנו.
בשלישי אנו מוסרים את חיינו ורגשותינו להשגחתו.
ובעיקר אנו לומדים לא להילחם עם מי שאנחנו, ולומדים שנקודות החוזק שלנו טמונים בחשיפת חולשתינו.
בהצלחה ידידי
ישנו האחד ולו מלא הכח
ולוואי ותמצא אותו כעת
אוהב
מוישלה
נ.ב נעם לי לפגוש אותך בחדרים

אוהבים אותך אח יקר!

בהחלמה, אוהבים

תודה חברים, תודה מוישל'ה
אהיה שם שוב הערב בע"ה

מזל טוב. אכן מרגש.