זכיתי השבת למתנה גדולה לאין ערוך, אני חייב לשתף חברים יקרים!
השבת הלכתי לישון שנת צהריים קצרה לפני שיעור, וכשהתעוררתי נחרדתי מאוד, ההרגשה הייתה של חוסר אונים מטורף,
שוב חלמתי שאני נמצא מול מחשב, שהתאווה שלי חזקה, ואני לא יכול לשלוט בעצמי, ושוב הרגשתי בחלום את הבאסה הזאת שגם הפעם נכשלתי ולא הצלחתי להחזיק מעמד...
ואז כשהתעוררתי וחשבתי על זה טוב, הודתי לאלוקים על המתנה הגדולה, שהוא הזכיר לי בצורה כל כך מוחשתי אחרי 5 ימים של נקיות עד כמה אני חסר אונים, שברגע שהוא ירצה אני יכול למצוא את עצמי שוב על הרצפה, בדיוק כמו בסיפורים הנפוצים בגמרא על חכמים שהקב"ה שלח להם בחורה יפה שתראה להם שהם לא יכולים להתגרות ביצר הרע סתם כך...
ושוב, הרגשת חוסר האונים הזאת הכתה בי חזק, ועזרה לי להתחזק ולהמשיך להיכנע, בדיוק כמו מה שאני מתכוון לעשות.
כפי שחלקנו יודעים, היום שישבנו בבית כנסת, ה"סאגה" המרגשת הגיעה לסיומה, זהו יעקב ובניו נמצאים במצרים כשיוסף מכלכל אותם הוא המשביר, והם חיים על מי מנוחות, תמיד שמסיימים את חומש בראשית מתלווה אלי תחושה של עצבות קלה, החומש הזה מלא בכל כך הרבה, אפילו למתדתל"ש כמוני יש המון נוסטלגיה, הערכה, והרבה רצון ללמוד.
לא יכולתי שלא להתרגש שוב מיוסף, שסלח לאחים שלו בלב שלם, שהתגבר על יצרו עם אשת פוטיפר, ולבסוף זכה לשלווה והגיעה לגדולה, אולי לא לחינם יוסף מוזכר בתורת הסוד בתור "יסוד" שזה מוזכר גם הרבה בהקשר של שמירת הברית, אחרי הכל כל המסע של יוסף הביא אותו לתעצומות נפש אדירות, ליכולת סליחה בלתי ניתנת לתיאור, זה לא נורמלי.
לא יכולתי שלא לעשות קצת חשבון נפש, ומצאתי באותו יום כמה עניינים שמיהרתי לשפוט לרעה, וכשחשבתי על זה לעומק, גיליתי שהפריעו לי רק כמה נקודות בודדות... וגם הם התיישבו אצלי.
מי יתן ותיהיה לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם ואומץ לשנות את מה שאני כן יכול, וכמובן את התבונה להבחין בין שניהם.
