דיברתי לאחרונה עם חבר טוב. הוא לא יודע עליי כלום חוץ משאני עובר שינוי כלשהו פנימי רציני. הוא כמו כל שאר החברים שלי מכירים אותי כה"צדיק של החבר'ה".

הוא מצידו עובר גם כן שינוי מאוד רציני בחיים (אני אגב חושב שהוא גם שייך למשפחה שלנו כאן, משפחת חסרי האונים אבל אכ"מ), הוא לומד הרבה על מטרות בחיים, על הצלחה בכל תחומי החיים: עבודה, משפחה, חברה (חי"ת עם סגול) ועוד, ומשתדל ליישם אותם ככתבם וכלשונם.

דיברנו קצת לעומק וסיפרתי לו שבתכנית שלי לומדים למסור את החיים לאלוקים, וביקרתי את הגישות שהוא השמיע שאמנם מזכירים את אלוקים ומאמינים בו אבל לא באמת מוסרים לו את הניהול ולא מוכנים להשאיר בידיו את ההחלטות.

לאחרי דין ודברים מכובד מאוד ב"ה וענייני, עליתי על תובנה מאוד מעניינת, ותודה רבה לו על העזרה בכך:

אני חושב שההבדל בין מלחמה לשלום הוא ההבדל הבולט בין מה שהייתי ועשיתי לפני ההחלמה לבין היום. בזכות ההבדל הזה אני היום הרבה יותר שליו ורגוע והכל נראה הרבה יותר וורוד בעז"ה.

קודם חייתי במלחמה, מלחמה עם עצמי, מלחמה פנימית, המלחמה היתה בעיקרה מלחמת דת, אבל היא השליכה על כל החיים שלי. בכל מקום לחמתי: לחמתי בשביל להיות הכי קרוב לקב"ה שאפשר, לחמתי להיות האבא והבעל הכי מוצלח, לחמתי לעבוד הכי טוב שאני יכול ולהביא את המקסימום כסף שאני יכול, לחמתי עם הקב"ה כביכול שיעזור לחיים שלי להיות יותר מוצלחים ו'התעקשתי' איתו על זה, לחמתי לקרב יהודים לדרך החיים של תורה ומצוות,  לחמתי נגד כל מה שנראה בעיניי לא דתי / מוסרי / אנושי וכו', ובקיצור החיים שלי היו מלחמה אחת גדולה. כשאני אומר מלחמה אל תראו אותי עם אקדח וטנק, אני מדבר על מלחמה בראש שלי. האסטרטגי'ה דווקא היתה להיות הכי נחמד / רגוע / עוזר וכו'.

היום בחסד ה' העצום שהביא אותי אל המקום הנפלא והמדהים הזה, אל החברים הכל כך מיוחדים כאן ואל הספונסר הנפלא, הפסקתי להילחם. הרפיתי, (אני גם לא נלחם נגד להילחם  ), הפסקתי להילחם על הדת, הפסקתי להילחם בתאווה, הפסקתי להילחם בעבודה ובמציאת פרנסה. ותמורת כל המלחמות מסרתי את חיי רצונותיי וכל אשר לי לאלוקים שהוא ינהל את הדברים. רוצה, יקדם אותי במה שהוא יחליט וכמה שהוא יחליט. הקב"ה יתן לי יום נקי אומר תודה, ימשיך לתת נחת מהילדים, בריאות, פרנסה, ילדים נוספים, עבודה טובה, קיום מצוות וכו' וכו' וכו' כל הדברים איתם אני חי, אודה לו על כל פרט ופרט.
אני מצידי לא אלך לישון, אלא אעשה מצידי השתדלות כמיטב יכולתי, אבל זה לא ממקום של מלחמה, של דריכות, של כוננות, להיות קפיצי מאיפה תבוא לי המערכה הבאה, אלא מתוך השלמה עם מה שאני ומה שה' נתן ומי שאני.

התוצאה: שלוות נפש שלא ידעתי מעודי. אין דאגה, אין פחד, אין לחצים - לא עלי, ולא ממני על אחרים.

טוב, לא הפכתי מלאך, אני מסוגל עדיין להתפרץ ולא כדאי לכם לפגוש אותי אז . . . . . . אבל התחושות שלי מאוד מאוד טובות ב"ה ועליהם שיתפתי. תודה לכם על ההקשבה. אוהב אתכם.

תודה משוחרר יקר
התחברתי

שמח בשבילך,
באופן אישי אני מוצא את עצמי קוטף רגעים של אושר שמחה ושלווה.

אתה נשמע די משוחרר....
חסד גדול.
תודה על השיתוף, נעם ה'

אוהבים אותך! תמשיך להחלים יחד איתנו!

תודה רבה על התובנה המדהימה.
התחברתי לגמרי מרגיש אותו הדבר.
באתי בשביל ניקיון, ומצאתי מתנה הרבה יותר גדולה, קרבת אלוקים ושלווה.

אני רואה את הסביבה שלי טועים, ואני לא מתנדב להראות להם את הכיוון. זה שינוי גדול עבורי.

תמשיך להביא לנו תקווה
אוהב
הושיעה

תודה מתוקה ומשחררת.