אשתף שיחות מה שעבד אצלי,
ראשית כל להתפלל לאלוקים שיכניס לי את המילים בפה מה להגיד לחבר המתקשר,
שנית החבר הרבה פעמים להשמיע ולא לשמוע.
אם החבר רוצה הרגע ללכת ולהשתמש זאת אומרת שהוא כבר בקריז, אני מנסה להעביר שיחה לדברים אחרים שיספר לי דברים שקורים בחיים שלו השיחה יכול לקחת לפעמים גם 20 דק' אבל החבר משתחרר מהקריז וחוזר לשפיות, ואז הוא עוזר לעצמו לבד.
לפעמים החבר מתקשר שקשה לו ורוצה לברוח אני מנסה לקחת את השיחה למה הוא רוצה לברוח ומה יושב לו על הלב שבגלל זה בא לו להשתמש.
אבל העיקר תמיד אלוקים בסוף מנהל את השיחה ולא אני.
