אמש ניסיתי להתקשר לשני חברים,שני מלאכים שהשאירו לי את מס' הטלפון שלהם, בשני המקרים הקו היה מנותק (כנראה שבמקרה הזה אזדקק ל"סוד העקשנות" ) בשבילי להתקשר למישהו שאני לא מכיר שאני זקוק לו והוא לא מי יודע מה צריך אותי זה מושג פשוט לא קיים ,אבל כשהגעתי לכאן הבנתי די מהר (כשהסבירו לי לאט) שרק מלהסתובב בפורום בלי לעשות איזשהו צעד ההתלהבות תפוג מהר ואני עלול ליפול, אז צעדתי בפחד ובמורה וזה לא הצליח הייאוש התחיל לבצבץ, אלא שאז עצרתי הרי הגיע הזמן להפנים את מה שמלמדים אותי החברים, למה רציתי להתקשר רק כדי לסמן וי ואולי אפי' דבל וי ענק תראו איזה גיבור אני העזתי להתקשר, אבל שכחתי מי שלח לי את האנשים הנפלאים האלה מי הוא זה שגילה לי בדרך נס את האתר הלא יאומן הזה ואיזה הוא שמוריד ומעלה מוליך ומביא ומוצא אני את עצמי במקום הנכון בלי שאוכל כלל לומר באיזה דרך הלכתי, אם עזרה אני רוצה ואם בחיים אני חפץ אסור לי לשכוח אותו לרגע.
דבר אחד מפחיד אותי: הגעתי ואני כאן כדי להישאר !!! ואומר לכם מה מפחיד ומה עומד מאחורי המשפט הזה, אתמול עברתי על רשימת החברים הרשומים(זה מעביר באופן מוצלח את השעמום ועדיף מלעשות דברים אחרים ) 64 עמודים מלאים בשמות אבל הרבה מאד לא פעילים-ראיתי אחד ששעת ההרשמה היא שעת הביקור האחרון ושני הדברים אירעו לפני שנה- אני לא טוב מאף אחד מהם שנפל בתחילת הדרך או באמצע, קראתי גם ב"קולות של החלמה" (תודה לחבר שכיוון אותי) ואיך איך זה אפשרי הדרך הזאת אני למטה והדרך היחידה היא למעלה גבוה  ואין אין בשום אופן דרך אחרת נכון יש הרבה שעברו אותה ו"רק להיום" ו"צעד אחר צעד" אבל חבר'ה זה בדיוק לתפס על הר תלול ואין אפי' איפה לתקוע יתדות ואף אחד לא השאיר חבל.
כן ,כן גם את הפחד הזה עשה האלוקים "והאלוקים עשה שיראו מלפניו" אז כתבתי את המשפט הזה כדי לא לתת לעצמי את האפשרות לברוח כי זה מה שאני רוצה וזה מה שעשיתי תמיד אבל זאת הרכבת האחרונה ואם לא העלה עליה אפול ואתרסק .
אנא בוראי יוצרי ומנהיגי תן לי את האומץ לצעוד אליך ולמסור לך נפשי רוחי נשמתי ותאוותי ומפניך אליך אברח. 

אוהבים אותך חבר,
אולי אתה יודע, אם תשלח מייל לprozdor1@gmail.com, תוכל לקבל רשימה עם עוד מספרי טלפון וגם את הספרות.
בל"נ אשלח לך הודעה בפרטי.