שלום קוראים לי הראל ואני בן 16..
בעזרת ה׳ אני רוצה כבר בשבוע הבא להתחיל לעבוד עם ספונסר באופן אישי.
רציתי לשתף אתכם בתחושה היומיומית שלי שהיא פחד.
אני רוב הזמן ביום מפחד לחזור למעשים שהייתי עושה וגם מפחד שח״ו אולי אני יפגע במישהו בטעות(לא מרצון נטו מפחד) .
הייתי שמח אם חברים יוכלו לשתף כיצד הם התמודדו עם הפחד בשלבים הראשוניים.
דרך אגב אני כבר נקי כחודשיים כשבמשך החודשיים האלה לא עשיתי שום דבר למען ההחלמה (השתתפות בקבוצות טלפוניות,עבודה עם הספונסר) , רציתי לשאול אם זה יכול להשפיע לרעה על ההתייחסות שלי למאבק ולהחלמה.

ברוך הבא. אני לא מכיר אותך או את הפחדים שלך. אני יכול לספר לך מה עובד לי. אם מתאים לך קח ולא, לא... בתהליך שלי למדתי שפחד הוא כמו חושך, ככל שיש יותר אור אני מבחין בו פחות... ולכן כדאי לי להדליק את האור - לשתף אחרים בפחדים שלי, כאלה שיכולים להכיל את הפחד שלי, שלא יצחקו עלי יפחדו ממני או יפחידו אותי עוד יותר..

השלב הבא היה לקחת את הפחד לסיבוב.. 'לטייל' איתו. להרגיש אותו לידי, לקחת את הסיטואציה המפחידה ביותר שעולה לי בראש ולשאול את עצמי, נו, ואז מה? התוצאה של התרגיל הזה לימדה אותי שאצלי הדבר הכי מפחיד בפחד זה עצם העובדה שאני מפחד. בכלל לא הדברים מהם אני מפחד. רק העובדה שאני חסר ביטחון ושרוי בתוך פחד. התרופה הכי טובה שאני מצאתי לחוסר הביטחון זו האמונה.

כשאני מדבר עם אבאל'ה למעלה, מתפלל אליו ומבקש ממנו שלוווה, בדרך כלל הביטחון חוזר אלי וממילא אני גם מפחד פחות.

מקווה שהועלתי.