כבר הרבה זמן שאני מרגיש שכל הדברים הרעים שקורים לי הם בגלל ההתמכרות.
בכל תחום בחיים שלי שאין לי בו הצלחות (אם זה הכרת בת זוג, קידום בעבודה או אפילו צינון) אני ישר מקבל עלי את מזלי הרע בטענה שזה מגיע לי כעונש על ההתמכרות שלי ועל הנפילות שלי.
אני לאחרונה התחלתי להרגיש שמרוב שהרגלתי את עצמי לראות את הדברים ככה, התת-מודע שלי מראש גורם לי להכשיל את עצמי, ומונע ממני את הדברים שאני רוצה להשיג בחיים בטענה שלא מגיע לי.
יוצא ככה, שלא רק שאני צריך להתמודד עם ההתמכרות, אני גם צריך להלחם על הזכות שלי להצליח בדברים שאני רוצה לעצמי.
רציתי לדעת אם יש כאן עוד חברים שנושאים עימם את התחושה הזאת, ואם למישהו יש עיצה איך להתמודד עם זה.

לי ממש פעמים רבות הייתה תחושה של "השגחה פרטית לרעתי".  :-\
בדיוק בשנייה שאני מניח את הראש על הכרית בשתיים בלילה - הבת שלי הקטנה מתחילה לצרוח...
אני חדש בתוכנית, אך נדמה לי שחלק ממנה הוא לשנות את הגישה שלנו כלפי ה', כלפי איך שהוא רואה אותנו, וכלפי מה שהוא רוצה לעשות לנו.

אשתף מה שעברתי באופן אישי,
לפני שנכנסתי לתוכנית חשבתי בליבי שיש לי אלוקים שעובד בראש שלי, מתי שאני מאונן בלילה, על הבוקר הוא דופק אותי עם חובות ומצב כלכלי קשה בתור "עונש".
לפני שנכנסתי לקבוצות אבל כבר דיברתי עם חברים מבלי לחשוף את עצמי, אמרו לי: אל תוריד את האלוקים לרמה שלך, הנפילות והמצב הכלכלי לא קשור אחד לאחד, ולאט לאט הופנמתי את זה "ואלוקים הפסיק להעניש אותי" אייך זה לא יודע,
והיום בקבוצות אני יודע שיש לי אלוקים אוהב שדואג לי ומתכנן לי את המחר וחוץ ממתנות הוא לא נותן לי שום דבר רע,
אהיה כנה שמשפט אחרון זה אמיתי אבל אני לא מרגיש את זה 100 % אבל בתוכנית אני יודע שאני בדרך לזה גם,

מה שלומך אבי?

האמת, שלאנשים דתיים כמונו, שגדלים על מאמרים של הזוהר וכדו' שפגם הברית מביא לידי עניות, מאוד קשה להשתחרר מהתפיסה הזו. מעניין אותי (ובוודאי גם אחרים שיקראו את הפוסט הזה) כיצד השתחררת מכך, ולו חלקית.

הבעיה נמצאת גם, בין השאר, בכך שהרבה פעמים  (אצלי לפחות)  האוננות משמשת כבריחה מכל הצרות שלנו. דבר שברור שהוא נוגד את ההיגיון, שאם אכן כל הצרות שלנו נגרמות בגלל ההתמכרות, אז עצם האוננות רק תחמיר את המצב. אפשר לדמות את זה כמי שמנסה לכבות שריפה ע"י זה שהוא שופך דלק על האש.

1. משפט שתפס אותי מאוד חזק "אל תוריד את האלוקים לרמה שלך" הוא מנהל את העולם לא לפי המצב שלך, (מה עם העונש של הדתיים לא יודע)
2. אתן דוגמה אבא לילד שלא אוכל ומתחיל להרביץ לו והילד לא אוכל אז אבא ממשיך להכות אותו עוד יותר חזק וחוזר חלילה......... והילד לא אוכל והאבא ממשיך להכות
האם אבא הזה בסדר או ....
אני מאונן ואלוקים מעניש אותי, ואני לא מצליח להפסיק ועוד פעם אלוקים מעניש וכו'
האם כל העונשים עזר לי להפסיק, "אני באופן אישי רק הגברתי את השימוש אחרי העונשים"
ובאם זה לא עוזר העונשים להפסיק "זאת אומרת שאין קשר"
כי גם אנחנו באיזשהו מצב יש לנו שכל להבין להפסיק אם מענישים אותנו,

מקווה שהועלתי

בין אם יש קשר ובין אם קשר התוצאה היא זהה -דברים רעים קורים לנו ואנחנו בורחים מהם דרך ההתמכרות. אם אכן אין קשר, ואלו לא עונשים על ההתמכרות שלנו, אז איך אנחנו מתמודדים איתם?

Ezio כתב on 03 מרץ 2014 08:30:


הנה עברת נושא אייך מתמודדים עם החיים האלו שאנחנו נדפקים בלי קשר עם זה עונש או לא
אני כשהתחלתי לעשות 12 צעדים התחלתי לחיות, וקיבלתי הרבה רוגע ושלווה ויש פתרון כמעט לכל בעיה בחיי בעזרת אלוקים אוהב,

יש גם מזל בחיים... וזה לא סותר את האמונה בבורא, הפעולות שלו בעולם יכולות ללמד אותנו כמה צריך לפחד ולהתיירא ממנו. אבל - פחדו בציון חטאים כלומר השקועים בחטא - העולם נברא ומנוהל במידה כנגד מידה, אם תתקרב אליו בלב ונפש, תלמד ותקיים את התורה והמצוות - מבטיח לך שתרגיש אחרת.
״בך בטחו אבותינו, בטחו ותפלטמו״ כך כתוב בתהלים. למה בטחו פעמיים? הפשט כי זה שיר וכופלים מלים ומשפטים כרגיל בכל ספר תהלים. אבל יש רמז... אבותינו בטחו בך. עוד לא הושעת אותם, והם ממשיכים ומתחזקים בבטחון בך, בטחו פעם שנית - אז ותפלטמו