דווקא בנושא הזה לי אישית אין כ"כ פחד.
לפני התוכנית הכל היה בהחבא, אף אחד לא ידע עלי ועל התמכרותי.
ותמיד כששתיתי הקפדתי לא לעבור את הקו הדק בין התבסמות טובה לשיכרות.
ידעתי מה אני מוציא מהפה.
אז גם ההחלמה בעז"ה לא יהיו בעיות מיוחדות.
להיפך. אני מחכה לקבוצה של שיכורים...
זה בטח יהיה מיוחד.
בלי כל הנוקשות של הפעמון המצלצל

וקבוצה טלפונית של שיכורים זה מסקרן אותי.
אולי מישהו ותיק ישתף מניסיונו ?
מה שכן חשוב לי להתייחס לילדי ולאישתי. להיות איתם בחג
ולא רק עם כל חבריי. זה חג של כולנו ולא רק של האבא השיכור.
בעז"ה אתפלל על זה.
ושיהיה א'פריילעך פויירים !