אוף אני מרגיש לחץ גדול בבטן.
לחץ ענק בבטן כמו פרפרים כזה הוא חזק ממש.
היצר רוצה שאני יפול הלחץ הזה הוא לחץ של רצון לראות דברים לא צנועים.
אני נלחם בו בכל הכוח אבל הוא מפעיל לחץ גדול יותר בבטן.
אני לא יודע מה לעשות לפעמים בא הלחץ הזה וזה גורם לי נפילות.
למזלי שמתי הגנות. אבל עדיין הוא רוצה שאני איכשהו אראה דברים בדרך לא דרך.
אני יודע שלראות זה לא ירגיע אותי ואם אתה מוותר שנייה ליצר הוא מפיל אותך באכזריות.
אני יודע שהוא מזויף קראתי את המדריך אבל הלחץ כל כך חזק.
זה לא יקל עלי ואפילו יעשה אותי עצוב אבל הוא חזזקקק.
מה לעשות ???

אוף עדיין לא קיבלתי תשובה...
אם למישהו יש הצעה מסוימת בבקשה להגיב.

לי עזר באופן ישיר - לקרוא בפורום. החשוך שאליו אנשים (כולל אותנו) מגיעים לאחר השימוש והמודעות אליו עוזר לי וכן הרצון להתעלות שיש כאן.
לטווח יותר רחוק זה יציאה מהמצב שמוביל לדחף. לאט לאט עם הרבה עשייה פרודקטיבית חיובית, ניקיון מחטאים שמטמטמים את טהרת הלב ועוד
אוהבים הצלחה.

אני חושב שהפתרון הוא לא להילחם בתאווה, אלא להודות בחוסר אונים מולה ולבקש מאלקים לקחת פיקוד עליך (ראה מה שכתבתי לאחרונה בפוסט "נכנס יין יצא סוד הכניעה" בפורום רעיונות).
עם זאת, אני חושב שאי אפשר לפעול בצורה כזו מבלי להצטרף לתכנית: להיות בקשר טלפוני עם חברים, ללכת לקבוצות (אם אתה יכול, בשבילי זה עובד הרבה יותר מקבוצות טלפוניות).

איזו התקפה... כנראה כולם קראו, הזדהו, ולא ידעו איך לעזור... רק אצטט מה שאמר פה מישהו: הרצונות האלו עוברים, לא מצטברים.

קודם כל תודה רבה על התגובות הם חיממו לי את הלב.

חדש אני בטוח כשאני אכנס ואכיר את הפורום לעומק אני יותר יתחזק  אני בטוח אבל עדיין כאשר אני מרגיש את הלחץ
הגובר של התאווה. הלחץ האדיר שסוחף אותי כל פעם מחדש. וגורם לי לחשוב שזה שאני "ירגיע" אותו בזה שאני אתפרק. אני יודע שזה לא מה שיביא להרגעת הלחץ. בטוח בזה אבל עדיין גם אם אקרא דברים בפורום.
אני חייב איזושהי תרופה לאותו רגע שאני מרגיש את הלחץ הזה בבטן שהוא גם כואב ד"א .

טהרני קראתי את מה שכתבת בפוסט. והבנתי את מה שהתכוונת קודם כל מה זה ספר לבן... לא הבנתי כל כך מה זה אבל כמו שאתה אומר אני בצורה כזאתי או אחרת.
מכיר ביצר ככוח אדיר הרי איך הוא סחף איתו את עם ישראל בהר סיני, את רבי עקיבא ועוד רבים וגאונים שהיו חזקים ובכל זאת גם הוא הצליח לשטות בהם.
אז אני מכיר בו ככוח גדול. אתה הבהרת לי את הנושא שלהשוות את הכוח לכוח אלוקי אבל קשה לי בשכל להשוות את זה כי אין עוד מלבדו. ואפילו אם זה לא כך עדיין יש לי איזשהו חסם שלא נותן לי לחשוב שבאמת הס"מ שווה בכוחו לקב"ה.
אבל מה שענית בקשר לזה שלתת לאלוקים לקחת עליך פיקוד כמו שכתוב במדריך הוא פתרון שחשבתי עליו ורציתי לקרוא אותו פעם שנייה בשביל להחדיר לעצמי אותו.

ראשית חכמה קודם כל סליחה שהייתי תקופני עברתי פשוט ימים לא קלים בכל הנושא של התאווה של אחרי שמירה מאוד ארוכה מגיע נפילה כל כך גדולה לבור ללא תחתית אז אתה מרגיש לא טוב ומחפש פתרון כמה שיותר מהר.
אני הבנתי מה שבאתה להגיד ואני בטוח שהוא לא מצטבר בי אבל עדיין כשקורה לי אותו לחץ אני לא יכול לשלוט בו הוא יוצר מן כאב בבטן חזק או פרפרים שאני בטוח שהם לא יצטברו.
אבל הם מלווים אותי למשך כל היום עד שאני נופל...
ולהגיד לך את האמת כמה שאני מבין שזה לא יצטבר אני לא רוצה להרגיש את אותה הרגשה. אני צועק לאבא בשמיים אבא תפסיק עם הכאב הזה. וזה לפעמיים עדיין ממשיך.
עד שאני נופל ונהיה עצוב עוד יותר. אז מה אפשר לעשות.

אחד מהאנשים שאני לומד איתו אמר לעשות נשימות. ופעם קראתי כשמרגישים תאווה צריך להגיד "אש תמיד תוקד וגו'" אבל עדיין אני מחפש את שיטת הזהב.
אם אתם יודעים אותה אתם תעזרו לי ממש.

כל מה שיש לי לומר זה שגם אני חש עירפול מסויים כמו מסומם שלא קיבל את המנה, ומה שמעודד אותי הוא שזה זמני ולא כרוני, ובקיצור אני גם מרגיש מידי פעם ״מיחושים״ כאלו בערך. ולא התכוונתי שהיית אתה תוקפני, אני דווקא שמעתי צליל של יאוש, התכוונתי איזו התקפה בתגובות ברגע שדרשת אותם (:

eladgye כתב on 18 מרץ 2014 10:49:


מצאתי המון אנשים שסבלו וסבלו,
כרגע עד ביאת המשיח (לא יודע מה יהיה כשיבוא)
לא נראה כרגע שיש שיטת הזהב, יש שיטה מאוד פשוטה שלהתחיל איתו קשה, אבל ההמשך יותר קל "קבוצות ב 12 צעדים"

אבי כמה שאתה צודק

שיטה שאני מנסה זה שאחרי הפעם האחרונה שנפלתי הקלטתי את עצמי אומר כמה זה לא שווה את זה ומה ההרגשה מיד אחרי הנפילה. וכך כל פעם שישלי תאווה אני יושב ומקשיב להקלטה

eladgye היקר ברוך הבא!

אני מאד מזדהה עם ההרגשה של החלחץ שאתה מתאר, זה ממש ככה!
אבל כאן למדתי, לא רק בתאוריה אלא גם על הבשר שלי שיש דרך החוצה. גם כשהסיר לחץ הולך להתפוצץ עדיין אפשר אחרת.
התאווה היא 'ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה' כמו שכתוב בספרות של התכנית 'ללא עזרה לא נוכל לה' אין סיכוי שאני נשאר עם זה לבד ושורד. הפתרון הפשוט והמיידי במצבים כאלו זה להרים טלפון לחבר שיכול להבין ולהזדהות איתך ואתה תראה בעצמך שהסיכה הקטנה הזאת של לצאת מעצמי תפוצץ את הבלון הענק והלוחץ הזה.

אוהבים אותך אח!

וזה עוזר?
כי לי כשהקריז מגיע שום דבר לא יעצור אותי ,
מלבד הפעולות של התוכנית (רבים מהם מרוכזים בסוף הספר הלבן תחת הכותרת כיצד ניצחתי את האובססיה )