בנוסף לקושי ההתמכרות שבגללו אני קם, יש לי עוד כמה קשיים בחיים.
אחד מהם זה לקום לתפילה (אני נער עדיין =]). ברור שראיתי השתפרות מאז שאני החלטתי
לנסות להפסיק את ההתמכרות לבין זה שהתחלתי לקום לתפילה.
והתחלתי באמת יותר לקום אומנם למניין של 8 ורבע אבל זה יותר טוב מלקום ב10.
הלילה אחרי 9 ימים שאני כבר "נקי", התחילו לי כל מיני הרגשות ודברים ולכן הלכתי מהר לישון כדי לא ליפול.
קמתי באמצע הלילה (אני כמעט אף פעם לא מתעורר באמצע הלילה) מחלום שבוא נגיד לא עשה לי טוב, ידעתי שאני צריך לחזור לישון מהר.
אבל באותו לילה קמתי שוב, ששם החלום כבר היה הרבה יותר גרוע. וידעתי שצריך ששוב צריך לחזור לישון וזה היה יותר קשה ממקודם.
הרגשתי שבלילה הזה פשוט לא ישנתי... זה היה נורא.
קמתי מתישהו בבוקר, ושוב ידעתי שאני לא יכול לקום עכשיו אחרת אני יפול.
קמתי בעשר יוצא מכל החלומות האלה וידעתי שעשיתי את זה!
אולי קמתי בעשר, אולי אמא שלי עשתה מין פרצוף כמו שהיא עושה בזמן שאני לא קם,
אבל אני יודע שהצלחתי ולא נפלתי!
איזה בוקר טוב...
ב"ה שנמשיך ככה
אשריך שנשארת נקי !
