שלום לכולם!

אני בחור ישיבה קלאסי בגיל השידוכים בן 23, בחור טוב אהוב ומוערך ומכור כבד. באמצע הזמן מכור לאוננות ופנטזיות, ובבין הזמנים כשיש אינטרנט מדי פעם גלישה בפורנו. במובן מסוים עוד לא התחלתי את החיים, כעת אין לי לא לאחריות ולא מחויבות לשום דבר, אני נמצא בחופש המעצבן של בחורי ישיבה. מחכה להתחתן.

ההכרות שלי עם האתר וקריאת סיפורים אישיים של חברים שהתחילו כמוני מעלה אצלי שאלות: האם להתחתן זה הדבר הנכון מבחינתי? האם אני לא עלול לאמלל אשה במצבי?
כמובן שתמיד שכנעתי את עצמי שאחרי החתונה הכל יסתדר אבל אני יכול לדמיין אתכם מגכחים במרירות כשאתם נזכרים עכשיו שגם אתם חשבתם ככה.

אני פונה לכל מי שהתחיל כמוני, אנא חברים, אם הייתם מספיק חכמים לפני שהתחתנתם מה הייתם עושים? הבו עצה!   

חבר יקר,
לא הייתי במצבך אבל אני זוכה היום וזכיתי בעבר ללוות חברים במצבים כאלו.
מהכרותי, השידוכים והחתונה מביאים לבילבול רב בהתמודדות עם התאווה. מאוד קשה להגיע לנקיות ובמקביל לנהל קשרים. התאווה והאהבה מתערבבות ואתה לא באמת יודע היכן אתה עומד ומה באמת נקי וטהור ובא מרצון פנימי.
עצתי לך היא להתחיל תוכנית בכל הרצינות האפשרית ולהעזר בספונסר שינחה אותך בדרך זו. איתו תוכל להתייעץ בהגיע הזמן אם כבר נכון עבורך לחזור ולהתשדך.
עלה והצלח,
נעם

אוהבים אותך אחי. מאוד מזדהה. באותו המקום. גם הגיל. כמעט. למעט האהוב ומוערך. וזה בעיקר בשל חוסר הערך שלי את עצמי.
מלבד להזדהות, אני יכול רק לספר לך, אסירות תודה נקי כבר יותר מחצי שנה. עדיין לא יוצא לפגישות. בעיקר למד ולומד, שהפנטזיה שלי, שהחיים יהיו מושלמים אחרי כפתור מסוים, לא יקרו בגלגול הנוכחי. צעד צעד. לאט לאט. יד ביד עם אלוקים. גיליתי שאני לא מוכן עדיין לפגישות. חלק מהסיבות לא נובעות מסיבות אמיתיות אלא מורכבות מהרבה פחדים, בעיקר מהעתיד ומאחריות ומהחיים, אבל עדיין, אני לוקח את הזמן הזה לעבוד על עצמי, לגלות על עצמי, להתקדם, את כל הזמן הזה שהתרחקתי מעצמי ושנבלעתי באינמקום, ושדחיתי ודחיתי ודחיתי את כל מה שהפחיד אותי. ויש דרך. ויש תקווה. ובבא הזמן אתחתן. בעזרתו. וגם אז, אני מקווה שאני אהיה במקום הזה, להיות במקום של נכונות ועבודה.

אם תרצה, אוכל לעזור
אור

תודה חברים (זה בסדר להשתמש בכינוי הזה כשאני עדיין לא חבר באף קבוצה?)

תודה נעם, אני מקווה שאני מבין את ההבדל בין אהבה לתאווה
תודה אור חזקת אותי, מוקסם מהכנות שלך.

ראשית 'עמוק' אתה חבר בפורום וחוץ מזה כל ישראל חברים (וגם אני לא התחברתי עדין לשום קבוצה מלבד זה בחודש+ שאני פה) .
שנית גם אני נמצא פחות או יותר באותו מקום כמוך. לדעתי טוב תעשה אם תעיין בלוח המרכזי בשרשור מיוחד שעוסק בעניין השידוכין/דייטים.
אשר לי עצמי אני יכול לומר לך שאני לא מעז להתחיל לבנות קשר עם אשתי לעתיד מתוך הביצה שאני תקוע בה, אני חושש ממה שיצא ממני בעקבות קשר כזה, מהאופן שבו אני אתייחס לקשר ומהאופן שבו הדברים יבנו כאשר אחד הצדדים הוא 'נכה אהבה'. איך כן מגיעים לקשר ונישואין? משתדלים מטפסים ובסוף ה' יעשה הטוב בעיניו. אני היום לא ממש יודע לענות על השאלה מתי כן? ואני מקווה שאמצא דרך לענות על זה יום אחד.
מצורף השרשור על שידוכים:
forum.gye.org.il/index.php?topic=5441.0

שלום חבר חדש (בקבוצות נוהגים לומר שהחבר החדש הוא החשוב ביותר!)
לדעתי, אם תתחתן זה הולך להתפוצץ. אני מסכים עם נעם ה' וממליץ לך להתחיל בתכנית 12 הצעדים, להצטרף לקבוצה וכדו'. כך תגיע לנישואין כשאתה כבר בדרך של תיקון, ולא במצב שעוד לא התחלת להתמודד עם זה.