כשאני חושב עליי,כשקלטתי כמה בתוכי אני חסר אונים מול התאווה ויצר המין
שמחתי על הבשורה שבתוכנית 12 הצעדים,
כשהתחלתי לקרוא את הספר הלבן עברו בי התחושות וחלפו,פעם הרגשתי תקוה, ופעם לא הבנתי כלום ממה שכתוב שם, בקיצור אני מבולבל.
רציתי לשתף אתכם ברקע שלי:
לפני נישואיי הייתי במצב מכור לגמרי, כל הזמן חושב על שימוש,
פעם בצורה של ספרים פעם דרך סרטים, ופעם סתאאם לעצמי, וכל מחשבותי הפנימיות נסובו סביב הענין הזה.
מצד אחד איך אני משיג לעצמי עוד מין בכל מיני צורות וזה היה ממש מרגש אותי עד לעצמות, הציפיה להשתמש בעוד מין ולהשפריץ עוד תאוה ולצפצף על כל העולם...
גם גופנית הרגשתי את ההתרגשות, אבל היה גם צד שני—לאחר השימוש-תחושה של ריקנות ועצב וחידלון
(אומר לעצמי שזו הפעם האחרונה),הרגשת אפסיות וזבל שנאה עצמית חוסר אונים וזיפט, והמון תחושות רעות ושורפות.
כמובן שזה לא עזר לפעם הבאה שהייתי שוכח הכל ומיד רץ לצרוך עוד מין, ולפעמים זה קרה מיד אחרי השימוש שעוד פעם רצתי לאונן.
קיוותי שכשאתחתן ארגע כשיהיה לי "פת בסלו", ובאמת בתקופה שמהאירוסין עד כמה חודשים אחרי החתונה אני לא זוכר שהשתמשתי, אולי פעם אחת.
למדתי בכולל בעיר חילונית, ועיני נמשכו אחרי עיתונים ומגזינים שזרוקים פה ושם,מהר מאוד חזרתי לשימוש רק שבתדירות נמוכה מלפני נישואיי.
עכשיו אחרי כל פעם התווספו רגשי אשם קשים ביחס לאשתי,
שבעצם זה סוג של בגידה בה כל פעם כמו מחשבות על נשים אחרות (שלא משנה אם הם אמיתיות או ווירטואליות) חשק במין אסור וכדו',
וכל זה לא עזר לי להפסיק והמשכתי להשתמש במין, בעיקר ע"י עיתונים ומגזינים שמצאתי, ולפעמים גם הייתי קונה כשלא היה לי כח לנבור באשפה או כשהייתי רוצה חומר יותר בוטה וחושפני.
אינטרנט פתוח היה מבחנתי הפרי האסור בעצמו, ובכ"ז בפועל פחדתי מהאינטרנט.
פעם אשתי הביאה מודם מהעבודה כדי לעבוד מהבית, ישבתי בלילה ואוננתי מול התכנים הפרוצים, ולמחרת בבוקר אמרתי לה שבדקתי את המודם וזה אינטרנט פרוץ ועדיף שתעשה קוד או משהו
כי זה עושה לי לא טוב שיש אינטרנט פרוץ בסביבה.(לא הסברתי לה מה עשיתי בפועל דיברתי מאוד מלמעלה) היא נלחצה ועשתה קוד.
ככה עם השנים השתדלתי לחסום מעצמי גישה לחומרים פרוצים. מדי פעם הייתי נופל ושוכר מודם כדי להשתמש ע"י פורנו.
באיזשהו שלב נורא נמאס נורא והתיעצתי עם אדם והוא אמר לי שאפשר לנדור נדרים כדי לחסום את עצמך מפני עבירות,
הוא אמר לי עוד כמה טכניקות, אבל בפועל מה שעבד לי שעל מה שנדרתי לא הייתי נופל והייתי מסיח את הדעת מזה,
לדוגמא: נדרתי לא לקנות שום אביזרי אינטרנט ומאז שנדרתי לא קניתי כלום (כבר למעלה משנתיים)
כיון שראיתי שזה עובד התחלתי לנדור על כל מיני דברים שנפלתי בהם, בעיקר אחרי נפילה הייתי מתעורר לנדור כך שעם הזמן היה לי ממש רשימת נדרים.
בשלב זה עברו שנתיים עם מעט נפילות משהו כמו נפילה בכמה חודשים, ובאמת נכנסתי לתקופה של שקט והתחזקתי דתית גם כן.
עד שנפלתי עוד פעם והרגשתי שאני חייב לספר את זה לאשתי פשוט לא הייתי מסוגל לשמור את זה בבטן,
אחרי כמה פעמים היא שאלה אותי למה אתה מחפש מין כל הזמן, ואז הלמה בי ההכרה שאני חולה,
אפי' שנחשפתי למין פחות ופחות אבל השורש הנפשי והרגשי בעייתי,
פה הפיל עליי אלוקים את התוכנית 12 הצעדים אני מתפלל שתעזור לי לא ליפול כי לי אין כח בכלל להתגבר לבד על זה, ותן לי את הכח להתמודד עם פגמיי בצורה בריאה נכונה ושפויה.