וואו, נגעת בי.
אכן עלית על נקודה חשובה מאוד. כאשר אנחנו עצובים, מבואסים וכו' התאווה מתפרצת. הסיבה לכך פשוטה. אנחנו מתאווים לא בגלל שאנחנו חוטאים. אלה בגלל שאנחהו חולים. בדיוק כמו אלקואוליסט ששותה כאשר עצוב לו או קשה לו להתמודד עם המצב.
חטא זה כאשר אדם בוחר לעבור עבירה מתוך רצון אבל כאשר אנחנו בוחרים לאונן מיתוך תסכול זה לא חטא.
להתמודד עם המחלה שלנו לבד זה בלתי אפשרי. האמן לי, ניסיתי שנים ועשיתי את כל הטעויות האפשריות. הדרך זה ללמוד מאלה שיש להם כבר החלמה ארוכה ואיכותית.
תשמע, בתוכנית הזאת יש הרבה חוכמה של אנשים אם ניסיון. אני מציעה לך להכנס לעניינים ולגלות חיים מלאי אור, תקווה, שפיות, אהבה ושמחה. יש כאן אנשים שהיו במצב הרבה יותר גרועה משלך והיום הם עלו מעלה. שמחים ומאושרים.
הדבר הכי חשוב בתוכנית זה קשר עם חברים, כנות ואמונה בדרך.
אני מציעה לך לשלוח לי מייל ושנדבר. בלי קשר טלפוני לא הייתי מצליח להשאר נקי לתקופות ארוכות.
עוד משהו מאוד מומלץ זה לקרוא את המדריך של שמור עיניך ולהמשיך להכנס לפורום הזה.
אוהב וצריך "רוצה בטוב"
aniazmi67@gmail.com
