אני לא מצליח...

אספר לך משהו שקרה לי הבוקר, ואולי דרך זה נוכל להבין קצת יותר טוב את האפשרות לשינוי.

בנהיגה לבית הכנסת, עצר אותי שוטר ונתן לי דו"ח על דיבור בפלאפון בזמן נהיגה. הדו"ח הזה, מצטרף לעוד איזה ארבע פעמים נוספות שכבר חטפתי קנסות בדיוק על אותו דבר, אבל אף פעם זה לא עצר אותי מלהמשיך לדבר בנהיגה, למרות הסכנה. כל פעם, כאשר השוטר עצר אותי, הבטחתי לעצמי ש"זהו. זאת הפעם האחרונה", אבל זה היה רק ענין של זמן עד ששוב התחלתי לדבר בפלאפון, וכמובן נתתי לעצמי כל תירוץ אפשרי לעשות את זה. "אין שוטרים", "השיחה דחופה" וכן הלאה.

גם הפעם, ברגע שעצר אותי השוטר, הבטחתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה, הרגשתי רע. המצב הכספי לא משהו, ולא חסר לי נקודות נוספות על הרשיון שלי. אבל הפעם זה היה שונה. עוד לא עברו חמש דקות מאז שהשוטר עצר אותי, ושוב הייתי בפלאפון בשיחה ערה (ודווקא לא דחופה בכלל) עם אשתי. סיפרתי לה על הדו"ח והיא שאלה אותי מאיפה אני מדבר... כאשר עניתי שאני שוב נוהג ומדבר, הבנתי שמשהו לא בסדר.

עצרתי בצד וניסיתי להבין מה קורה כאן. אני יודע שזה לא טוב, אני יודע שזה יעלה לי ביוקר, רק לפני כמה רגעים הבטחתי שזה לא יקרה שוב, והנה אני חוזר לאותו מקום בדיוק.

ואז הבנתי שההבטחות לבד לא יעזרו, וגם ההרגשה הרעה לא תציל אותי. צריך שינוי מהותי. כל זמן שאשאר בדיוק במצבי הקודם, גם אם אצליח בכח הרצון להמנע לתקופה ארוכה יותר, בסופו של דבר אעשה שוב את הטעות ואחזור שוב לאותו מקום. גם הפחד מפני הקנס לא יעזור כאשר על הקו יהיה הבוס שלי בשיחה דחופה, אני פשוט יעיף לכל הרוחות את כל ההסברים השכליים, ויפעל מתוך דחף עצמי.

במקרה שלי זה היה קל. נכנסתי לחנות קרובה, קניתי דיבורית וחיברתי אותה לרכב. ביציאה מהחניה שוב שוחחתי בפלאפון, אבל זה כבר לא היה בעייתי. זהו, הבעיה נפתרה מתוך שינוי. לא מתוך פחד, לא מתוך הרגשה רעה, לא בגלל שזה עבירה על החוק, לא בגלל שזה מסוכן. כל הסיבות האלו לא הועילו, אבל שינוי של המציאות הועיל.

זה אותו דבר במקרה שלנו, למרות שכמובן זה קשה הרבה יותר. כל זמן שנישאר באותו מצב ורק "ננסה חזק יותר" - אנחנו נידונים לכישלון. כל זמן שהמצב יישאר בדיוק כמו לפני כן, אין לי סיכוי מול התאווה. למה שהפעם אצליח לא ליפול, בדיוק באותם מקומות בהם נכשלתי כל הזמן? אם המציאות לא משתנה, הפורנו והתאווה תמיד יישארו חברים קרובים ונוחים עבורי, ואני אמשיך להשתמש בהם, לא משנה כמה רע אני מרגיש אחר כך, ולא משנה כמה אני יודע שזה גרוע. בשורה התחתונה: אני נהנה מזה. אם לא הייתי נהנה - לא הייתי מגיע לכאן. ובגלל שזה כיף לי, אין לי סיכוי להפסיק.

כדי להפסיק אני חייב לשנות את כל הדרך בה אני חי. יש כאלו שיסתפקו בצעדים טכניים (פילטר, מציאת הטריגרים וכן הלאה) ואם זה מספיק להם - אשריהם ואשרי חלקם. לי באופן אישי זה לא מספיק, וכדי להצליח לצאת ממעגל הקסמים אני צריך הרבה יותר מאשר לקנות דיבורית. אני צריך ממש לשנות את כל הדרך חיים שלי וזה מה שאני עושה בשיטת 12 הצעדים.

החכמת אותי זלמן.
מבט ראייה יפה ונכון!

אבל בוא נקח את הדוגמה שלך.
דברת בפלאפון וקבלת קנס והמשכת לדבר ככה איזה ארבע פעמים עד שקנית דיבורית ופתרת את הבעיה.
נכון את הבעיה שלך פתרת כי יש לך דיבורית אבל ברגע שלא תהיה לך דיבורית (תתקלקל, הילד יהרוס, תהיה באוטו אחר וכולה) אז אתה שוב תחזור ותדבר בפלאפון!
אם כך השינוי עזר לך באופן מעשי להפסיק אבל את הפעולה עצמה אתה עדיין לא הבנת שזה לא בסדר!  וברגע שלא יהיה לך דיבורית שוב פעם היצר לדבר בנהיגה יחזור ותהיה במלחמה.

אותו דבר אצלנו רק שזה יותר חזק. אתה יכול להפסיק והוציא את האנטרנט לעשות חסימות פילטרים לא יודע מה אבל שוב ברגע שזה יהיה לך זמין המלחמה שלך חוזרת

מבין אותי?

יפה!!! זאת תגובה חכמה וזה בדיוק הסוד הגדול.

שוב: אני לא אומר שלא צריך פילטר וגם לא אומר שאין דרכים אחרות, אספר רק מה היה טוב במקרה הספיציפי שלי.

במקרה שלי, אם אתקין פילטר ואמצא דרך לנצל את הזמן וכן הלאה, ואעשה את כל הבחירות הנכונות, אני עדיין לא התקדמתי שום צעד ממשי לפתרון הבעיה. כי כמו שאתה כותב, בסופו של דבר אני יכול להיתקע פעם בלי דיבורית ואז אחזור לדבר בפלאפון, או במקרה שלי, אם אתקל בנסיון קשה, אני אמצא דרך לעקוף את הפילטר או פשוט להגיע למחשב אחר.

ולכן בדיוק אני לא מסתפק בכל העצות הטכניות (למרות שאני כמובן משתמש בהן) אלא מחפש איך לשנות את המציאות מהשורש. אני לא מחפש משהו טכני שיעסיק אותי לשבועיים הקרובים, כי אז הבעיה נותרת כאן ורק נמצאת במצב המתנה לרגע הנכון. אני חייב לשנות את המציאות באופן שלא אצטרך גדר כדי לא ליפול. איך עושים את זה? אתה כבר יודע מה התשובה שלי... אבל בכל זאת אכתוב בקצרה מאוד.

לפי הגישה הזאת, הנפילה לא קשורה לאינטרנט ולא לזמן ריק. הנפילה מגיעה בגלל חסכים בנפש שאני ממלא אותם בצורה הזאת. לכן הדרך היחידה היא למלא את החסכים במה שבאמת צריך להיות בהם. השלבים מחלוקים ל"בין אדם למקום", "בין אדם לחברו" ו"בין אדם לעצמו". עוברים על כל שלב ובודקים מה לא בסדר ומתחילים לחיות נכון. ברגע שחיים נכון, אין יותר צורך בנפילות. הנפילות מגיעות בגלל צורך שלי ליפול, אם זה בגלל כעס, בדידות, פחד וכן הלאה. אז אני מתחיל לעבוד על עצמי שלב שלב ומסתדר עם הקב"ה, אחר כך משלים עם מי שרבתי איתו וכן הלאה, ואז פתאום יש כאן אדם חדש שבכלל לא מחפש ליפול.

זאת לא עבודה קלה, אבל זה הדבר היחיד שעבד עבורי.

אז מה שאתה אומר זה שזה בעיה נפשית וכדי להגמל צריך לפתור את אותה בעיה נפשית.

אבל אולי אצלך המניע הוא חסכים בנפש לדבר הזה.

אני לא יודע אם אצלי למשל זה קורה בגלל זה

או פשוט בגלל הרגל רע\התמכרות\נגישות של הדבר

ואז ברגע שההרגל ייפסק (לאחר תקופה ממושכת) ההתמכרות תפסק ואת הנגישות ארחיק ממני אז ממילא כבר החיפוש אחר הדמיון קל יעלם

או שמא אני טועה וזה בעיה נפשית שגורמת לדבר הזה כמו סוג של בריחה לסם ??

אולי אני צריך לתת לי קצת זמן ולבחון את עצמי ואז אדע יותר טוב אם זה עזר לי או לא.

אני לא יכול לדבר בשם אף אחד, ובטח שלא יכול לומר לאף אחד למה הוא התמכר. כל מה שאני יכול להגיד זה מה היה במקרה שלי.

תראה, ההבדל בין הפלאפון לבין ההתמכרות הוא שבמקרה של הפלאפון, אם הייתי באמת רוצה - הייתי יכול להפסיק לדבר. אני לא מכור לזה. לו יצוייר שזה היה קנס של אלף דולר, לא הייתי מדבר. וגם בלי זה, אם אחליט שזה אצלי יהרג ואל יעבור - אני יכול להפסיק. לעומת זאת את ההתמכרות לא הצלחתי להפסיק בשום מצב, גם כאשר על כף המאזניים היו החיים שלי כולם, כולל אשתי, הילדים, העבודה ועוד. רציתי כמו מטורף להפסיק - אבל פשוט לא יכולתי.

והסיבה היא שההתמכרות היא משהו שהרבה יותר מאשר הרגל מגונה. לפי מה שאני יודע, התמכרות (מכל סוג שהוא) קשורה לשלושה מישורים: רוחני, פיזי ונפשי. זאת הסיבה בגלל החלמה צריכה לכלול את כל המרכיבים האלו.

כדי לענות לעצמך על השאלה מהיכן מגיעה ההתמכרות, אתה צריך להיות כנה עם עצמך (שכח ממני לגמרי) ותנסה לענות על השאלה הפשוטה: במקרה שלא יהיה לך אינטרנט, האם זה יפתור את הבעיה? במקרה שלי התשובה היא שלילית, וזה אומר שאני בורח לזה לא "כמו לסם" אלא זאת בריחה לסם. הסם הזה יותר טוב מהרבה סמים אחרים (יותר זול, יותר קל להשגה וכן הלאה). אם תגיע למסקנה שגם אצלך זה המצב - כדאי שתחשוב על פתרון כולל.

זהו,שאיך אני אדע???
מעולם לא היה לי מצב שלא היה לי אינטרנט/אינטרנט בפלאפון של אבא שלי/ סרטים בבית שיש בהם קטעים, אתה מבין, זה לא כ"כ בשליטתי.

יש כמה דברים שאפשר לדבר עליהם, אבל חסר קצת רקע עליך, אז אולי אחרי שתכתוב בן כמה אתה וכו' - נוכל לנסות להמשיך הלאה.

אחד הדברים הראשונים שהייתי ממליץ לך הוא לקחת מבוגר שיסכים ללוות אותך באופן קבוע.