בשבת האחרונה השתתפתי בשבתון של ארגון JSS (שבתון רוחני יהודי) בארה"ב, המיועד עבור מכורים לתאווה ובני משפחותיהם, המתכנסים אחת לחצי שנה למרתון החלמה המתחיל ביום שישי בצהריים ומסתיים ביום ראשון בצהריים.

אחד הרגעים היפים הוא חגיגת הימי הולדת לנקיון. אחרי תפילת מנחה, מתכנסים הגברים באולם גדול, וחוגגים את ימי, חודשי או שנות ההחלמה. בתחילה עומדים כל אלו שנקיים למעלה משנה, ואז כל אחד מצהיר על ימי הנקיון שלו, לאחר מכן עושים כך כל אלו שנקיים יותר משנתיים וכן הלאה. שיא הנקיון בשבתון היה 29 שנים!

אז נכון שזה מרשים לראות אנשים שנקיים עשרות שנים, אבל עבורי זה לא היה העיקר. היה חבר שנקי 16 שנים, שאחרי שהצהיר על הנקיון שלו, ביקש לומר כמה מילים. הוא סיפר שכאשר היה נקי 11 שנים, הוא אמר יום אחד לאשתו: "וואו, זה מדהים להיות נקי עשר שנים". אשתו תיקנה אותו ואמרה לו שהוא נקי כבר 11 שנים... הוא פשוט לא היה שקוע בכלל בספירת הימים, אלא בנקיון היום ורק להיום. את דבריו הוא סיים בכך שהיה מחליף את חגיגת הנקיון השנתית, בעבור יום אחד נקי נוסף.

אותו חבר כותב המון בפורום ובמייל היומי של שמור עיניך באנגלית, והוא חוזר שוב ושוב על כך שאי אפשר "לצבור ימים", כיון שפשוט אין דבר כזה. ימים הם לא כסף שאפשר לשים בצד כל יום קצת ואז להשתמש בכל מה שצברנו בפעם אחרת. אי אפשר לאכול כמה ימים ואז "לצבור" את הימים בהם אכלתי ולהפסיק לאכול בימים אחרים, ובודאי שאי אפשר לנשום היום כל היום, ואז להשתמש בזה מחר...

הגישה שלו גורסת שאין שום טעם לספור ימים, זה לא עוזר ולא מועיל, ולפעמים יכול להפריע, כי אנחנו עסוקים בספירה במקום בפעולות שישמרו אותנו נקיים. אין ספק שיש צדק בדבריו. לפעמים המספר הגבוה מבלבל ונותן תחושה שהכל בסדר. אני נקי כבר המון ימים, אז עכשיו אני כבר מחלים גדול והכל יהיה בסדר, אני לא חייב להמשיך באמת לעבוד את הצעדים כמו שהיה כאשר הגעתי לתכנית. וגם אצל מי שלא מצליח, הספירה יכולה להיות מייאשת מאוד. הנסיון שוב ושוב להגיע למספר גבוה ללא הצלחה, גורמת לשים את הפוקוס על הספירה במקום על העבודה להישאר נקי יום אחד בלבד.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהספירה גם יכולה להועיל, בעיקר בתחילת הדרך. זה נותן סיפוק לראות את הימים חולפים וההצלחה גורמת לנו לרצות להצליח עוד. נכון שהימים לא נצברים בשום מקום, אבל הספירה שלהם יכולה להיות מעודדת.

באופן אישי אני מזדהה עם הגישה הראשונה. אם זה היה תלוי בי - לא הייתי סופר בכלל. אבל למזלי בתכנית הדברים לא תלויים בי, ויש לי ספונסר ויש התנהלות קבועה בקבוצות, ואני סופר עם כולם.

מה שכן, אולי אני סופר בלי ברכה...

תודה סוד
מאוד התחברתי לדברים
גם אני מתקשה עם הספירה
למרות (ובעיקר) בגלל האגו שפעמים תוקע מקלות בגלגלי ההחלמה
העלאת הנושא תרמה לי
תודה

תודרבה סוד. התחברתי. אני מבין הייטב על מה מדבר החבר ההוא. בעבר גם חשתי כך, עד שהספונסר שלי הסביר לי שלמרות שהתוכנית היא באמת ליום אחד. ולא צריך 'לחגוג' את ימי הניקיון, כן כדאי לספור את הימים. אבל בגלל שזה עושה כבוד לאבא שלנו שבשמיים. הרצף של הימים מוסיף עוד לעוצמה שלו. נכון, הרצף אינו ערובה למפוכחות, אבל הוא גם נותן תקווה לאלו שאין להם אותה. אני זוכר מה קרה לי כשנתקלתי לראשונה באדם עם רצף משמעותי. אז לי כדאי לספור, ואפילו לברך... את אבשלי.

אוהב.

תודה רבה חברים.

בדיוק את זה הייתי צריך.
אשתדל לפתוח את הנושא מהזווית שלי.

אני הושיעה מכור לתאווה. נקי בחסד אלוקים שנה שמונה חדשים 11 יום וכמעט שש שעות. ( כפיים)
אז זהו שאני לא כל כך שלם עם הספירה הזו.
באופן אישי השימושים שלי היו מה שהחברה כאן קוראים "מעידה".
וממילא אני נקי כ620 יום עם רק 20-30 מעידות. אבל הרי מעידות אלו הם בדיוק השימוש שלי!!!
מה אני סופר? נקיון ממה?

ראיתי חבר יקר שכתב לפני כמה שבועות שאין מן הראוי להמציא הגדרות נקיות. בדיוק כמו שאיננו ממציאים כלום בהחלמה הזו.
וממילא אוכל לספור נקיון ולא להפסיק לספור נקיות בעבור המעידות שלי. אבל, עדיין קשה לי. למה אני סופר?

אז למה אני סופר? כל יום שאני בתוך החלמה הוא יום של אור. גם אם היו לי ימים שבהם לא נפלתי לפני ההחלמה עדיין היו לי ימי חושך. עצם ההימצאות בתכנית היא מאירה את היום.
מעידה זה לא טוב. אבל בהגדרות זה לא מאפיל לחלוטין על האור.
אז אני סופר ימי חסד ימי אור.

לפעמים עוברת בי מחשבה מבלבלת שכולם ידעו כמה ימי נקיון יש לי בשביל הקידוש השם... כדי להראות שהתוכנית עובדת...
אבל לי זה נורא מסוכן. כי האגו שלי משכנע אותי שאני אלוהים ולי מגיע הקרדיט על ההצלחה של עצמי.

האירה בי תובנה שהרי חלק מהותי בהתמכרות זה הסבילות והנסיגות... דהיינו המצב נהיה כל הזמן יותר גרוע. מתרגלים למנת הסם ואז צריך מינון חזק יותר. כל מי שמכור מתחיל בקצת עובר להרבה.. אף אחד לא הלך לז... בגיל 8.
זה תהליך שהולך ומחריף. ניצחון הולך וגובר של המחלה...

בחסד אלוקים אני היום נקי מעל 600 יום. ממה אני נקי? אז זהו שאני כמכור הייתי אמור להיות כעת בשאול תחתית. מצד הטבע אני היום שקוע בפורנו ואוננות וקשרים אסורים.. ולמרות שאמנם לא הגעתי לזה לפני ההחלמה אך בלי ההחלמה יש לי הרגשה חזקה שהייתי כעת ברגע זה ממש, שם.
אז אני סופר לכל יום שיש לי באופן יחסי ניצחון הולך וגובר של ההחלמה על התאווה...

ועל זה אני מודה כל יום לאלוקים.
תודה אבא על כל החסד.

כמחלים מתחיל עם 83 ימים, ויש באמתחתי מאה וחמשים ק״ג טעמים על כך שהנפילות שגדעו את המסע הזה לא נחשבות והוא בעצם נמשך אך לא אלאה אתכם, הזוית האישית שלי בסיפור שתחילתו בהימנעות משז״ל וסופו בגילוי וריפוי פצעים עמוקים בלב ובנשמה. זו היתה התגלית שלי, ששז״ל היה המסך שמנע ממני לחיות חיים בטוחים ושלוים, אני משתדל כעת להתפתח רגשית ועניין השז״ל הופך להיות האמצעי במקום המטרה. ואת ימי ההתפתחות וההתפכחות כן חשוב לספור, כמו שניתן להעריך את מידת ההתפתחות של ילד על פי גילו!!

תודה סוד, מזדהה עם הדברים.
לי אישית הפריע בתחילת הדרך ספירת הימים, בעיקר משום שהרגשתי סתירה בין תחושת חוסר אונים לבין צבירה מתמשכת של ימים,
ולא תמיד עוזר להוסיף 'לא בכוחי' כי סוכ"ס מתחיל להיזדחל ללב תוך כדי צבירת ימים תחושת 'כוחי ועוצם ידי'.
וזה (גם) מה שהפיל אותי.
היום, כשאני חווה יותר ויותר את החוסר אונים, ואני מצליח להרפות ולהבין שהכל הכל מכוחו, ממילא צבירת הימים רק מחזקת לי את החוסר אונים, כי הנה, אני מרפה והתוצאה זה עוד יום נקי.
דבר שלא יכולתי לחלום עליו בזמן המלחמה ב'יצר'.

אהבתי והתחברתי חזק!!
תודה ושבת שלום

מקפיץ