לא, זו לא כתובת איי. פי. גם לא קוד תאריך יצור או תפוגה של מוצר צריכה כלשהו. המספר הזה הוא סיכום ימי הניקיון של כל משתתפי הכנס האירופאי של SA בירושלים. חזרתי ממנו בהיי גדול. עמוס ברשמים וחוויות שעוד אעלה על הכתב, כרגע אני חש צורך לחלוק עימכם את התחושות שלי ביחס למספר הבלתי נתפס הזה. פשוט נס. כדי שאבין את מלוא העוצמה שלו אכתוב את זה שוב, במילים.
היו שם, 421 - שנים. 10 - חודשים. 3 - שבועות. ו... אלפי אלפי ימי ניקיון שהתאספו להם תחת קורת גג אחת.
קצת היסטוריה תסביר את ההיסטריה שלי מסביב למספרים הלא הגיוניים הללו: לפני כשבע שנים, השתתפתי 'בכנס' הראשון של SA – מניין + של מכורים התאספו לארוחת ערב חגיגית במסעדה תל אביבית (120 ₪ עבור צלחת ירקות...) קרוב לחוף הים ודברו על החלמה. למיטב זיכרוני כל הנוכחים יחד לא יצרו יותר מחמש עשרה שנות נקיון...
לפני כמעט ארבע שנים כמה חברים הרימו את האירוע הראשון הגדול של מכורים ונשותיהם בישראל. לובי של בית מלון נשכר ובכדי שיתמלא האולם הגדול הוחלט לזמן את אחד ממקימי SA. האיש הוטס הנה יחד עם אשתו מכספים ששנוררו עבור המטרה הספציפית הזו, הכנס הזה היווה אבן דרך בכל הקשור להחלמה והוגדר בזמנו על ידי החברים כהצלחה מסחררת. אין לי את הנתונים המדוייקים לפני אבל באותו הזמן היו כעשרים חברים עם החלמה יציבה. ועוד עשרות בודדות שמאוד רצו אך היו בשלבים די ראשוניים של החלמה.
בארבע שנים האחרונות זה סיפור אחר. לחלוטין. 'העסק' טס למעלה. עף. כל מי שמגיע בקביעות למפגשים רואה בהן בכל פעם חברים חדשים, כל שבוע הוא שומע על קבוצות חדשות שנפתחות ברחבי הארץ. יש גם בלי סוף ציוני דרך ארועים ויוזמות של מחלימים. אבל את גודל המהפכה קלטתי רק הערב, כשאחד הדוברים ביקש מכל מי שזכה בשנת ניקיון ומעלה שנה לעמוד... קרוב למאה איש עמדו, רובם המוחלט תוצרת כחול לבן! תבינו אני מכיר חברים עם לפחות עוד כחמישים שנות ניקיון שמסיבות כאלו ואחרות לא היו בהצהרת הניקיון הזו... אגב, מבט מהיר מסביב גילה כמה וכמה פרצופים של (שאפו) שמורניקע'ס... מדהים.
חברים. נזלתי לגמרי בשניית הסיום, או יותר נכון, כשאי אפשר היה לסיים את פגישת הנעילה של הכנס. כל החברים, יהודים ושאינם נעמדו לתפילת השלווה, שילבו ידיים והתחילו לשיר באנגלית את תפילת השלווה. הגיע תור התפילה בעברית, אחד החברים התחיל את התפילה בשיר... במנגינת "למען אחי ורעי... אדברנה שלום בך"...
א'ליייייי תן בי את האשלוווואאה לקאאאבללל את הדברייםםםם שאייין ביכואואולתי לשאאנותם. אומץ לשאאאנווות את הדברייייים שביכולתיייי. ואת התבונההה לאהבחין בין השניייים, אאאאמןןןן.
