ניקוב בלון האגו
"אנחנו מגלים שהוצאת האוויר מבלון האגו, היא אחת המפתחות למפוכחות ולהתפתחות אישית..." (הספר הלבן, עמ' 73)
"צעדים 1, 2, 3, עוסקים בניקוב בלון האגו ובכניעה. הדרך למעלה חייבת להתחיל מלמטה" (הספר הלבן, עמ' 79)
תהליך לא פשוט הוא ניקוב בלון האגו. לדעת לשמוע, לקבל, לא להגיב, לשתוק מול ביקורת, לא להיות ציני, להבין שאני חסר אונים מול התאווה ושאבדה לי השליטה על חיי, להבין את שורש ההתמכרות – "והייתם כאלוקים", יש לי רצון להחליף את אלוקים, אני במרכז העולם – כל התובנות האלה על עצמי הן דבר לא פשוט.
באחד הימים הגעתי לספונסר שלי, ומבלי משים, הייתי מנופח באגו. לא הייתי במצב של נכונות לשמוע ולקבל את מה שהוא אומר לי. בשלב מסויים שנינו הרגשנו אי נעימות באוויר ובאווירה. היה לי מה להעיר על מה שהוא אמר, פגמי אופי רבים פעלו שם: גאווה, ריכוז עצמי, שיפוטיות, ביקורתיות, חוסר כנות, חוסר קבלה, הסתרה, חוסר אמונה, רצון לשלוט במציאות ורצון עצמי לשלוט בהחלמה.
הפגישה הסתיימה.
לאחר כמה ימים קראתי שוב על הכניעה הנדרשת כדי להתקדם בתוכנית, גיליתי את המילים החשובות שצוטטו לעיל מהספר הלבן – "ניקוב בלון האגו", והתובנה הבאה הגיעה אלי: בתהליך מורכב זה, אנחנו לא מדברים על פיצוץ בלון האגו, כי האגו לא ייתן לנו לעשות זאת. למחוק את כל רצונותנו בפעם אחת – זה לא ילך. אנחנו מדברים על ניקוב, חור קטן, לאט לאט, עם עוד פעולה של כניעה, עוד טלפון לחבר והודאה בחוסר אונים מול התאווה, עוד תפילה לאלוקים שישחרר אותנו מחסרונותנו, עוד ניתוח של מקרה ומציאת החלק שלי בו, עוד מציאת פגמי אופי שמנהלים אותי, עוד פעולה ועוד פעולה, ולאט לאט נגלה שבאמת אין לנו מה להחזיק מעצמנו יותר מדי. ראוי ונכון יותר להיכנע לאלוקים ולתת לו לפעול בחיינו. לקבל את המציאות, לקבל את רצונו יתברך על פני רצוננו. לפנות אליו בתפילה חרישית ולבקש: "אלי, אני מעמיד עצמי לרשותך לבנות איתי ולעשות עימי ככל שתחפוץ. שחרר אותי מכבליי כדי שאוכל להיטיב למלא את רצונך".
מתפלל ביום זה להיות נכון לכך, רק להיום – אֵפְנֶה וַאַפָנֶה מקום לאלוקים בחיי, אקבל בשלווה את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, לא אלחם במציאות אלא אשלים איתה. רק להיום – מתפלל להישאר נקי ומפוכח!
