אתמול התפרסם המכתב הזה
בפורום שלנו
העברתי אותו לפורום המתאים
אבל חשבתי שיהיה תועלת לחברים
לשים אותו גם כאן.
שנראה מה קורה עם הנשים שלנו


שלום, אני חדשה כאן. מאוד מרגש אותי לקרוא את התמיכה והאהדה כאן אחד לשני.. פורום מבורך.
גם אני אשת מכור, גיליתי את זה כבר מזמן... עוד שהיה לנו רק בן בכור, בכינו הבטחנו.... והכל נשכח...
עכשיו , אחרי 4 שנים, אני רואה שהוא צופה בסידרה מאוווווד פרובוקוטיבית. כששאלתי אותו על הסידרה, הוא ענה די באדישות, כן, אני לא מנסה להסתיר.
מאוד נפגעתי, כי מובן לי שמסידרה כזו הירידה למטה הרבה יותר קלה.. אז הוא אמר לי שזה לא כמו שזה ניראה לי, שהוא בכלל לא מתרגש מהדברים האלה ורק אני מלהיבה אותו ובלה בלה...
היה לי קשה להאמין לו.... הרי הוא הבטיח לי....אז, לפני כמה שנים.
שבוע אח''כ פתחתי שוב את הנושא, כי זה מאוד הציק לי ,  וניכר ביחס שלי אליו, לבית, לילדים..
הייתה שיחה קשה, הוא לא מבין למה זה כלכך מפריע לי, זה כבר ניראה לו נורמלי, שהוא רואה דברים כאלה ואז בא אלי....  איייייכס.
בסופה הוא הציע לעזוב את הבית תקופה. עם כמה שאני לא סובלת אותו כרגע, קשה לי לחשוב שהוא לא יחזור הביתה אחרי יום עבודה. עכשיו אני קצת מצטערת, הייתי רוצה שילך מפה לכמה זמן...- הוא פשוט דוחה אותי.
אני לא מסוגלת לחשוב על לטבול ולהיות איתו... אני פשוט סולדת ממנו.
אנשים טובים, תנו עצה, הארה, כל מה שעולה על ליבכם.
תבורכו.

תודה
הייתי צריך את זה

תודה.
היה לתועלת

תודה רבה,
ממלא אותי כאב.
אשתי בטוח תזדהה עם השיתוף...
אחרי שנים של שימוש מקווה שאצליח לכפר בפניה על מעט מן העוולות שעשיתי לה  :'(
למרות הדרך הארוכה שעברתי, עדיין יש קשיים רבים, התקדמות - אבל איטית.
מתפלל לעתיד טוב יותר
ירוחם

באמת לא שייך לפה.

תודה רבה על השיתוף.

מאוד חשוב לי כבעל להזדהות עם רגשותיה של אשתי.

כמה כואב לקרוא. וכמה כואב לדעת שגם אני גרמתי את הכאב הזה לאישתי. ואם ה' לא יציל אותי - גם היום אני עלול לגרום.
אני יכול לדמיין את עצמי בקלות במקום של בעלה, עם ההכחשה והסיפורים לעצמי שזה בסדר, ושזה לא נגדה, ושאני רק מתנהג כמו גבר נורמלי...

תודה למי שהעלה את זה. מזעזע. פשוט לבכות. ולחשוב שעוד יש לי טענות עליה. הראש והגוף שלי מטונפים, היא נגעלת וזה לא בסדר. אוי אבאל'ה, תרחם עלינו. תחזיר אותנו לשפיות.

עדיף לראות את זה כאן ולעשות הערכה מחדש למערכת היחסים ודרך ההתמודדות עם המחלה מאשר לשמוע את זה בבית, מהאישה.
תודה. עוררת וזעזעת אותי אך בפן הטוב והבונה.  :o

הפוסט מאוווווד מבטא את תחושות הצד השני - וגורם למחשבות, ולוואי שיהיו לתועלת

ואני בכלל כואב לי על זה שאשתי חלשה מידי מכדי להגיד עלי- איכסססססססססס.
משוגע לגמרי.
מסכנה.

אלוהים ):

האמת? לא כל כך גרם לי להרגיש את כאב האישה.
אולי אני ממש אטום?
בכל אופן, אני שמח שכתבתי זאת כאן, ולא השארתי בלב - המחסן של כל מה שקשור אלי בעשרות השנים האחרונות...

מה שכן חרה לי בקריאת המכתב,
היא האדישות וחוסר האכפתיות של המכור העולה ממנו.
אבל אני מאמין שמאחוריה מסתתר כאב גדול,
ושאותו מכור פשוט מפחד פחד מוות מהתמודדות עם מצבו האמיתי,
ומפחד פחד כפול מהתמודדות עם ההשלכות של מצב כואב זה על הקשר עם אשתו.
הייתי שם.

טהרני,
מה אם תגלה שאשת ה״מכור״ היא לא אחרת מ...אשתך?

(((((:
מקוה שאתה זורם ולוקח אותי בקלילות.
ו- כן משום מה גם אני לא ממש הזדעזעתי מהאשה ה״אומללה״

אצלי כשאני לא מרגיש כאב זה בדרך כלל מפני שהוא גדול מדי, ואני לא מרשה לעצמי להרגיש אותו. אז אני עוטה שריון הגנה ולא מרגיש.
השאלה אם כואב לי שלא כואב לי.