ערב מבחן.

שוב רבתי עם אשתי.
לא סתם מריבה קטנה על איזה ויכוחון פעוט אלא ריב מהסוג הטוב והמוכר שכלל מאבקי כוח פיזיים.
באותו הרגע שנאתי אותה ורציתי לברוח.
נכנסתי לישון ונרדמתי.

למחרת קמתי מוקדם והחלטתי להכניס את המחשב נייד ליחידת הורים ולשחק.
אח"כ הייתי חייב לדעת מדוע חברה מסויימת לא הצליחה להכניס את הפרסומות שלה לאתרים חרדיים.
צפיתי בפרסומות שלה ביוטיוב.
משם כבר חפשתי דברים יותר מפורשים ביוטיוב.
מזל שהמבחן מתחיל ב 9:00.
סגרתי את היוטיוב ב-8:30 ורצתי למבחן.

בדרך למבחן חשבתי שעוד לא גמרתי עם התאווה ושבאלי עוד המון.
תכננתי על כל מושאות התאווה בדרך למבחן.

אני לא רוצה עכשיו את אלוקים. שיניח לי רק להיום.

אבל...
יש לי מבחן עוד כמה דקות.
בשנתיים האחרונות לא היה מבחן שלא הכנסתי אותו יחד איתי למבחן.

מה עושים?
אולי אני לא חייב את אלוקים רק במבחן הזה?
אולי אפשר את אלוקים רק במבחן ולא בתאווה?

ואז הבנתי שבעצם מה שחסר לי זה חיבור לאלוקים בכל התחומים.
אז השתדלתי להתחבר אליו בדקות המועטות עד למבחן - ממש התחננתי לחיבור אליו וזה הצליח (כל רגע לאותו הרגע).
א"ת זה עזר:
ויתרתי על התאווה והכנסתי את אלוקים למבחן.

ואלוקים ממש היה שם:
המרצה שהיה נוכח כל המבחן וגם לאחריו, המשגיח שלא ממש השגיח רק הזהיר אותנו מבואו של מזכיר המכללה והתשובות לשאלות שעפו להן בחלל הכיתה.
אני בטוח שאם מישהו ממדור בחינות של המכללה היה נוכח בבחינה - הבחינה של כולם הייתה נפסלת !!!
איני יודע מה יהיו התוצאות.
איני יודע אם עברתי או לא, אבל מה שבטוח הוא שעשיתי את המבחן בשלווה ויצאתי ממנו בשלווה ובעז"ה אקבל את התוצאות בשלווה לא משנה מהן יהיו.

ובעיקר והכי חשוב כבר לא רציתי תאווה ורק להרגע - רק להיום ויתרתי על התאווה.

אני חייב את אלוקים בחיי ואני רוצה לחזק את בקשר ההכרתי שלי איתו.
כל יום רק להיום.

בהחלמה

כיף לקרוא.
מקנא.

מחזק, תודה.