העייפות היא אחד הדברים ש גורמים לי לפעול על תאווה, אך לא על העייפות הזאת רציתי לכתוב אלא על עייפות אחרת. עייפות הדרך, כן, אני כותב בשביל עצמי, ואם מישהו מזדהה יהיה לי לבונוס !
אני עייף מהדרך בתוכנית, מהמאמץ וההשקעה שיש לתת בה. אמת, יש הרבה דברים טובים, לדבר עם חברים על דברים שאף פעם לא דיברתי עם אף אחד, לשתף, לבוא לקבוצות וכל מה שדורש להחלמה שלי. כן, אני רוצה החלמה, רוצה להתקדם! אבל יש שחיקה כל הזמן. אני מעריך את הוותיקים שנשארים, שממשיכים להראות את האור, אשרייכם קשה מאוד כשמגיעים לשגרה של נקיות להמשיך בפעולות להמשיך להחזיק את היתדות, חברים מתקשרים בכל שעה במהלך היום, משתפים, זה נפלא, באמת, אבל זה גם קשה. לשמוע חבר נופל, לשמוע שיתוף ארוך ומתיש (נכון לא הייתי חייב לענות, אבל עניתי, לא נעים לנתק) כל דבר כזה מוציא לפעמים את האוויר מן המפרשים. אין ספק שכל יום נקי זה אסירותודה לאבאל'ה אוהב, ולחברים, והספונסר (לפעמים אם הוא עונה בכלל)
העייפות הזאת אני מרגיש שמובילה עלי. אין ספק עובדה אני נקי זה עובד כשפועלים נכון, אך עדיין העייפות הזאת נמצאת, מקרסמת את הלב,
מה אפשר לעשות בשבילה? כיצד עוברים את המשוכה הזאת?
אשמח לדעת! לפעמים העייפות הזאת גם גורמת ללקיחת השמחה שלי.

אחי היקר,
מנסיון שלי תתפלל על זה במילים הפשוטות האלו באותם מילים ממש וככל שתפרט תקבל ישועה גדולה יותר.
תתפלל על כך בקביעות בכל הזדמנות שיש לך ולפחות פעם ביום.
התפילה המפורטת במילים כנות פועלת ישועות שאין לתאר! בדוק ומנוסה!
זה עובד העייפות נעלמת עם הזמן ואת מקומה תופסת ההתחדשות.
אני יודע שיש לחברים כאן עוד המון עצות נפלאות מנסוינם העשיר יותר משלי,
אך צריך לזכור שלפני הכל ואחרי הכל זה התפילה.
וכמו שאמרו גדולי המוסר: מה שקונים על ידי תפילה אמיתית נשאר איתנו לטווח ארוך יותר ואם מתפללים עליו בקביעות הוא הופך להיות קניינך הפרטי. (מופיע בספרי הרב ארוש שליטא)
תסתכל אחורה על האירועים שעברת ותראה שדברים שקנית על ידי תפילה יש להם הרבה יותר קביעות ומשמעות בחייך .
דבר נוסף : כדאי וחשוב להתבונן בכך שה' הוא ששולח לך את התחושות הללו כולל העייפות, ונטילת השמחה.
ויש לכך מטרה ברורה לקרב אותך עוד יותר. ה' רוצה את התפילה שלך יותר ממה שאתה חולם.
אל תתן לעייפות להשתלט עליך תזכור שהיא רק תחנה בדרך העולה בית א- ל.
אני אומר את הדברים האלו בעיקר לעצמי. ומקווה שהועלתי.
אני בטוח שאם תתמיד תצליח. יגעת ומצאת תאמין.
ואל תשכח לעדכן.
אוהבים.

מאוד מזדהה, לצערי ממש אין לי תשובות.

רציתי לכתוב מהספרות וכו' אבל אכתוב מהחוויה אישית,
כשאני מתעייף, אני צריך לזכור "נכונות וכנות ופתיחות"
אני משתף את הספונסר שאני עייף,
ובאישורו אני מוריד פעולות, ומקפיד על הפעולות הקטנות של תחילת הדרך,
א. כניעה.
ב. תפילת בוקר - 35 שניות.
ג. כתיבת פחדים ואסירות תודה 3.5 דקות.
ד. 3 טלפונים במשך היום שכל טלפון הוא 1.5 דק'

סה"כ השקעת בקושי 10 דק לתכנית,
וקבל את עצמך, שזה אני,
אני לא רב עם עצמי,
ובדרך כלל, אם אני מפוכך אני נשאר נקי,
אבל אם אני באובססיות וכו' אני יודע שאני לא עייף, אני פשוט רוצה להשתמש, ומוצא סיבה למה לא לעשות פעולות.

תודה חבר על הנושא.
אצטרף לקודמי שבאמת זה מקום שצריך להתפלל עליו. אני מזדהה מאוד עם הדברים שלך.
אני יכול לשתף אותך שאצלי באופן אישי מה שעוזר לי בכאלה מצבים זה נתינה לשם נתינה. להתקשר לחבר בשביל לשמוע ולא בשביל לדבר. לתת שירות. אצלי כשאני נותן אני חי. כשאני לוקח אני מת.
בעיקרון כשאני מזהה אצלי עייפות נפשית אני מבין שאני נמצא בריכוז עצמי.‏
מאחל לך בהצלחה.‏
תודה על השיתוף‎‏.‏‎  ‎

מיקולו- תודה על דבריך, אמת צריך להתפלל ובכל זאת אם אפשר לשאול כמה זמן אתה בתוכנית?

אבי- ממש תודה, תמיד כיף לדעת שיש כאלו שמבינים ויודעים ללב האחר! אשאל את הספונסר ואתייעץ איתו, תודה!

ח''א- תודה רבה חבר, עצה אמיתית ונכונה, אקח ואשמור אותה, אני מבין שאתקשר אל חברים אחרים שצריכים את השיתוף והדיבור ולא אתמקד בעצמי
אמת, נראה לי שזה באמת נובע הרבה מריכוז עצמי, במיוחד אחרי שבימים האחרונים עברו עלי הרבה כאבים ומחשבות. תודה!

אני מרגיש את העייפות בצורה קצת אחרת.
כל דבר מחלים שאני עושה, נחלש עם הזמן כשאני פוגש דבר מחלים אחר.
למשל, בהתחלת הדרך הייתי מאוד מקפיד על טלפונים לחברים ואז זה נחלש.
אח"כ הקפדתי על טלפון לספונסר ואז זה נחלש.
אח"כ התחלתי להקפיד על כתיבה יומית ואז זה נחלש.

מקווה להתחיל בקרוב להקפיד על הצעדים, שהם לב התוכנית, ועוד יותר מקווה שזה לא ייחלש.
אני מצידי מתלהב בהתחלה מדברים ואז ההתלהבות נחלשת ואני מפסיק. אני לא עקבי.
אבל אלוקים יכול לתת לי עקביות, והוא גם ייתן לי אם אבקש ממנו, אז אני מבקש ממך!

לילה טוב ונקי!

תודה על הנושא. משמעותי לי בדיוק השבוע.
חסר אונים אני מזדהה לחלוטין. אנסה להסביר בקצרה...העייפות היא אחד הביטויים המרכזיים של הריקנות הרוחנית. ביחד עם חוסר שקט וחוסר הסיפוק. הפיתרון הוא חיבור לכוח עליון. נתינה היא אחת האופציות. בשבילי זה בדרך כלל מעיד על עצירה בהתקדמות בצעדים. כמוהשקרה לי השבוע עם ההדבקות האינסופית לחדשות עד אובדן חיבור

טהרני קלעת בומבה! ממש כך זה אצלי...
נתן, תודה לך על ההרחבה כל מילה ממש מתנה, אוהבים!

אני מקווה להמשיך לתת וכך להפסיק את העייפות הזאת... השבוע גם עלי עבר בצורה קשה מבחינה פיזית ורוחנית- הקושי והכאב.

מתפלל אל אבא שיתן לי כוח ושלווה להמשיך להיות מחובר ולהצליח לחבר אחרים! ולתת!

אוהבים אותך אחי!
תודה על הנושא הבוער שתופס את כולנו.

אולי נקודה שגם יכולה לעזור, לי לפעמים העייפות מגיעה כשאני לא מצליח לראות התקדמות במה שאני עושה, (נניח יש ערימה ענקית של כלים בכיור, ואני מתחיל לשטוף במרץ ואחרי חצי שעה אני רואה שכמעט כלום לא ירד, זה פשוט מוציא את הרוח מהמפרשים- הדוגמא להמחשה בלבד.)
וכשמדובר בצעדים או בעבודת המידות לפעמים יעזור 'לבקש בעקיפין' מחבר עם עין טובה שיראה לי במה התקדמתי, שיפרגן לי וזה יעודד אותי לראות את ההתקדמות.

בהרחבה- בד"כ קשה לעשות את זה בצורה ישירה וזה גם יכול להיות מוזר, אבל אם יש חבר שהוא מספיק קרוב וגבר, אפשר להגיד לו, "אחי! אתה רואה אם יש איזה שינוי בי? ראיתי בי משהו טוב שמתפתח?" ושוב אם הוא חבר עם עין טובה הוא כבר ימצא את הנקודות הטובות ויצביע עליהם ויגדיל אותם. מדהים כמה כוח זה נותן כשזה קורה בפועל.
בצורה עקיפה- אם לא נעים לי לדבר על זה ישירות- אני פשוט מתיישב ליד אותו חבר שפיץ "אחי, אני מרגיש כזה נאכס, אני לא מצליח להתקדם בשום דבר ואני מרגיש שאני תקוע במקום..." הוא מיד יגיד "מה פתאום, אני רואה איך אתה יושב ולומד\עוזר\מחייך וכו'" ופשוט יראה לנו שאנחנו טועים.

כשזה עובד- זה מדהים, שווה לנסות מידי פעם. : ) בהצלחה!